בלוג זה הוקם בעקבות פרסום מקרים רבים ברשת האינטרנט וריבוי תביעות משפטיות בשל איסור הפליה כנגד המועדונים גלינה בר, גוסיפ, לאנדן הנמצאים בבעלותם של : עו"ד אורן פסקל (עו"ד אורן חזן לשעבר), נדב שצר, ניסן לרידו, אסף מזרחי , אודי אדדי ,טל גולן ועוד. ידוע לנו אודות 26 הליכים משפטיים בשל איסור הפליה, המתנהלים/התנהלו מול המועדונים הנ"ל ו/או מי מבעליהם משנת 2008. למיטב ידיעתנו ברוב מוחלט של התביעות המשפטיות שכבר הסתיימו, נאלצו בעלי מועדונים אלה, לפצות את התובעים במסגרת הסדר פשרה או פס"ד. בלוג זה יכול להיות לעזר רב לכל מי שסבור כי נפגע מהתנהלותם של מועדונים אלה, או ממועדונים אחרים. ניתן למצוא פה חומר משפטי רב בנוגע לתביעות משפטיות כנגד מועדונים אלה ומידע נוסף שעשוי לסייע במסגרת הליך משפטי. פירוט מלא של כתבי הטענות ופסקי הדין בתביעות אלו תוכלו למצוא בפוסטים השונים שבבלוג זה (כל כתבי הטענות ופסה"ד לקוחים מאתר בית המשפט אלא אם כן צויין אחרת). האירוע שהגדיש את הסאה, הנו אירוע שסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת השונים ובו לכאורה הופלה בכניסה למועדון הגלינה, בוגר סיירת מובחרת בן העדה האתיופית. חברו (הבהיר) הוכה באגרוף וכמעט איבד את ראייתו לאחר שניסה לברר מדוע נחסמת כניסת חברו. בשל אירוע חמור זה הוגש כתב אישום כנגד מאבטח המועדון והתקיים הליך פלילי במהלכו הודה המאבטח באישומים נגדו, התנצל ופיצה את הקורבן. בשל מקרה זה גם התנהלו הליכיים משפטיים רבים. עד עתה חוייב המועדון לשלם לנפגעים סך של כ 50,000 ש"ח וזאת בנוסף ל כ 30,000 ש"ח במסגרת הוצאות משפט והוצאות שכ"ט. אולם כפי הנראה טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה ובקרוב יוגש ערעור לבימ"ש העליון בנוגע לפיצוי לבחור בהיר העור בשל איסור הפליה שתביעתו נדחתה עד עתה.

טבלת דיונים לחודשים הקרובים

תאריכי דיונים קרובים בנושאי איסור הפליה ועוד
תאריך שעה בימ"ש שופט/ת סוג דיון מספר תיק הצדדים
11.03.14 12:00 אזורי לעבודה ת"א דורי ספיבק קד"מ סע"ש 43817-06-13 יגיל רמוני נגד י.י.מ.מ אבטחה (תביעת סכסוך עבודה)
04.05.14 14:00 שלום ת"א אריאל צימרמן הוכחות
מאוחד
ת"ט 44177-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' אירופה הקלאסית ואסף מזרחי
ת"ט 22720-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' גלינה בר בע"מ ואורן פסקל (חזן)
11.05.14 09:00 שלום ת"א מיכל ברק נבו דיון ת.פ. 47720-06-13 מדינת ישראל נ' גלינה בר ואסף מזרחי
03.11.14 11:30 ביהמ"ש העליון רובינשטיין,פוגלמן,שהם דיון רע"א 7731/13 אריה שוורץ ומוטי וודג'ה נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- שלום ירושלים עינת אבמן-מולר ----- ת.א. 16666-01-12 תביעת נזקי גוף: אברהם ארן מצא נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- עניינים מנהליים ת"א ד"ר דפנה אבניאלי ----- עת"מ 50819-06-12 עתירה מנהלית גלינה בר ואח' נגד עיריית ת"א ואח'

27 ביולי 2010

פקחי עיריית תל אביב במבצע אכיפה במועדוני הנמל - נלחמים ברעש בלי טונים צורמים | מאת נועה קושרק כתבת "הארץ"

פורסם בעיתון הארץ  - 08:43 27/06/10 | נועה קושרק:

יום חמישי, שעת לילה מאוחרת בכניסה לנמל תל אביב. חושיו של משה בלסנהיים, ראש היחידה לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב, מחודדים: "אתה שומע את הבאסים?", הוא שואל בקול חדור נחישות את אחד הפקחים העירוניים שמתלווים אליו למבצע אכיפה נגד מטרדי רעש, "צריך לגלות מאיזה עסק הם".

כבר יותר מ-15 שנה שבלסנהיים, בשנות החמישים לחייו, ממלא את התפקיד הזה בעירייה. הוא האיש שיכריע אם מועדון או פאב עומדים בתנאי הרעש שנקבעו, ואם יש לאשר להם רישיון עסק. בנוסף, בסמכותו להוציא מבצעי אכיפה כדי לתפוס, להזהיר ואף להעניש מועדונים שמרעישים מעבר למותר. הכלל המנחה, מסביר אחד הפקחים, הוא שאסור שהמוזיקה תישמע מחוץ לכותלי המועדון.

מתוקף תפקידו הפך בלסנהיים למלך חיי הלילה של תל אביב - הוא מכיר את כל המועדונים ובעליהם. ההחלטה על המבצע הנוכחי, הוא מציין, התקבלה בפורום האכיפה העירוני שבו יושבים בין היתר נציגים של היחידה לאיכות הסביבה, אגף הפיקוח ורישוי עסקים. בעירייה התקבלו בחודש האחרון כ-25 תלונות משכנים ומבעלי עסקים באזור.

"בשבוע שעבר היתה פשיטה גדולה", הוא אומר, ואז מתקן: "זו לא פשיטה. זה מה שנקרא 'מבצע לעשות סדר מול בעלי עסקים שמסרבים לעמוד בדרישה שלנו'. אנחנו לא מתנפלים על אף אחד לפני שנותנים לו את הדרישות ומזהירים אותו". במבצע באזור כיכר אתרים, שבמסגרתו הוחרם ציוד בחמישה מועדונים. במקביל, הוצא צו הפסקה מנהלי למועדון במתחם הנמל.

גם השבוע ירד בלסנהיים לשטח כאחרון הפקחים והצטרף לאנשיו, המצוידים במכשירי מדידה. אליהם התלוו עובדים מאגף הפיקוח העירוני ושוטרים שמנפיקים דו"חות במקרה הצורך. הדו"ח עובר מאוחר יותר למשטרה הירוקה, שממשיכה בהליך האכיפה. מדובר במבצע השני השנה שעורכת העירייה נגד מטרדי רעש.

דמות מפתח נוספת בסיור הזה היא יוסי גאבר, בקר רישוי עסקים מטעם מרחב ירקון של משטרת תל אביב. גאבר מתעסק הפעם בעיקר בליווי הפקחים, שהגיעו במיוחד כדי לבדוק את מטרדי הרעש, אך במקביל בודק גם את התפוסה במועדונים, את יציאות החירום ונושאים נוספים הנוגעים לתנאים ברישיון העסק. בעלי המועדונים, הוא מסביר, מתחילים לגמגם כשהם מבינים שמדובר במשטרה ולא רק בפיקוח העירוני. לגאבר יש גם סמכויות אופרטיביות. "אני יכול, למשל, להורות להם להחליף את כוסות הזכוכית בכוסות פלסטיק אם אני מזהה אלימות במועדון. במידה שהם לא עומדים בתנאי רישיון העסק - אני יכול לזמן אותם לשימוע שבו מחליט קצין מה לעשות, ויש אפילו אפשרות לסגור את המקום אם יש חשש מיידי לשלום הציבור", הוא אומר.

בלסנהיים מתאר את הליך תפיסת הציוד כהליך שמתחיל באקורדים מתונים ויכול להסתיים בטונים צורמים: "האקט של לקיחת המערכת זה כדי להפסיק את המטרד מיידית. להפסיק את העבירה. בדרך כלל לוקחים ציוד אחרי שרואים שהאזהרות לא עזרו. אם בעל המועדון ממשיך לאחר מכן עם הרעש ומצפצף על ההנחיות שלנו, אנחנו יכולים לנקוט שני צעדים: אחד, לקחת שוב ציוד. שניים, להוציא צו הפסקה מנהלי". בעל מועדון שהציוד שלו נלקח, מסביר בלסנהיים, יכול לקחת את הציוד שלו בחזרה ביום ראשון, בכפוף לחתימה על הצהרה שבה הוא מתחייב לעמוד מעתה בתנאים הנדרשים. בכל מקרה, הוא מסביר, הוא יקבל קנס של כמה מאות שקלים.

בסיור ביום חמישי הוחרם ציוד ממועדון אחד בלבד. ביתר המקומות היתה רמת הרעש גבולית, או שהיתה זו אזהרה רשמית ראשונה לאותו מועדון. במקום אחד, שמצוי כולו באוויר הפתוח, כיבו לחלוטין את המוזיקה, עוד בטרם הגיעו הפקחים, אחרי ששמועה על מבצע הפיקוח התגלגלה ככל הנראה במתחם הבילויים.

מועדון שממנו הוחרם הציוד משך את תשומת לבו של בלסנהיים כבר בתחילת הסיור. "זו התפרעות מוחלטת", הוא אומר, "מדובר בעסק בחצר פתוחה שהוזהר ושהיה לו צו הפסקה משטרתי שהסתיים. יש בתי מגורים ממול. עוד שעה-שעתיים השכנים ירקדו במיטות. זו הפקרות מוחלטת. רוצים מוזיקה? אין בעיה, שיעשו את זה בפנים". מאוחר יותר, כשהצוות חזר למועדון לאחר סיבוב בין המועדונים, מציין בלסנהיים שעוצמת הרעש אף גברה. "שלום, לסגור. להגיד לילה טוב", אומר גאבר בכניסה למועדון וזורק לצעירים שעדיין עומדים בתור: "חבר'ה, המועדון נסגר עוד עשר דקות. אין לכם מה להיות פה".

כשהפקחים העירוניים נכנסים למסיבה וסוגרים את השאלטר על הלילה, נרשמת הבעת הפתעה על פני הבליינים במקום. מנהלי המקום, שניסו תחילה עוד לשנות את רוע הגזירה, מנסים לשכנע את הפקחים לרחם על הדי-ג'יי ולהחרים רק את המיקסר של המועדון. הבקשה נדחית והמיקסרים מוכנסים לתוך רכב הפיקוח.

בלסנהיים לא מתרגש מכך שהבליינים הנמיכו את המוזיקה טרם בואו, ומביט על חצי הכוס המלאה: "השמועה שאנחנו פה עברה בנמל, ומבחינתי מדובר בהצלחה. הכוונה היא לא לקחת ציוד, אלא להעביר את כולם לנורמות ולסטנדרטים הנדרשים בעניין הרעש".
 
 
כתבות קודמות:
 
 
 
 

19 ביולי 2010

12.07.10: עיריית תל אביב: מועדון הגלינה בנמל ת"א עדיין עובד ללא רשיון עסק

עיריית ת"א עדכנה בתאריך 12.07.10 את רשימת בתי העסק שעובדים ללא רשיון עסק. ע"פ פרסום באתר האינטרנט של עיריית ת"א, מסתבר כי מועדון הגלינה בנמל ת"א הנמצא בין היתר בבעלותו של עו"ד אורן חזן, ממשיך לעבוד ללא רשיון עסק.

גם בפרסום קודם של עיריית ת"א, מהתאריך 6.6.2010 , נמצא כי מועדון הגלינה עבד ללא רשיון עסק. עיריית ת"א מוצאת לנכון להביא לידיעת הציבור את המידע האמור, למען הבטחת שלומו ובטחונו, בשל הסכנה העלולה לנבוע כתוצאה מהמצאות במקומות ללא רשיון עסק.

ראוי להדגיש כי חוק רישוי חוק רישוי עסקים קובע אחריות פלילית אישית של מנהלים ודירקטורים. אם נעברה עבירה של ניהול עסק ללא רשיון "יואשם בעבירה כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום, שותף.....או עובד מנהלי בכיר ואחראי לעניין הנידון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנעשו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". לאחר שמוכח כי החברה ניהלה עסק ללא רשיון, עובר הנטל למנהלים להוכיח כי לא ידעו על ביצוע העבירה, או שעשו הכל כדי למנוע ביצוע העבירה או להפסיקה.

מצ"ב צילום מסך מאתר האינטרנט של עיריית ת"א מהתאריך 19.07.2010 (לחץ להגדלה):


13 ביולי 2010

הסלקציה בראי בית המשפט | מאת עו"ד אלעד קרן ועו"ד תומר כרמי

פורסם מאמר חדש מאת עו"ד אלעד קרן ועו"ד תומר כרמי ממשרד כרמי-קרן. המאמר מתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן:"החוק" או "חוק הסלקציה"). פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000). תכליתו של המאמר דנן הינה לחשוף בפניך, האזרח שאינו בקיא במטריה המשפטית, את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות בנושא ובעיקר להביא לכך שיותר ויותר אנשים יתבעו מועדונים אשר פועלים בניגוד לחוק איסור הפלייה ופוגעים בזכויות חוקתיות של האדם כמו הזכות לשיוויון והזכות לכבוד.
  • לקריאת המאמר המלא לחץ כאן
  • לקריאת המאמר הקודם על חוק איסור הפליה , לחץ כאן.
  • להאזנה לעו"ד אלעד קרן מדבר על חוק איסור הפליה במסגרת התוכנית "חקירה חוזרת" בגל"צ, לחץ כאן.

אודות כותבי המאמר: משרד עורכי הדין כרמי- קרן ממוקם בקומה ה-4 בבניין המשרדים "בית אשרא" הסמוך לצומת "בית מעריב" בתל אביב, ומעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. המשרד עוסק במשפט המסחרי אזרחי על מרבית גווניו, תוך שילוב בין תחומי על מנת להביא ללקוחותינו את התמונה הרחבה ביותר מולה הם ניצבים. בין היתר עוסק המשרד בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל, כינוסים, פירוקים, חברות והגנה מנושים), דיני חוזים, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תאגידים, עסקאות בינלאומיות, מקרקעין ונדל”ן, היי-טק ודיני מכרזים, דיני ספורט והסכמי חסויות. המשרד הינו משרד צעיר, רענן, אסרטיבי ודינאמי המצוי בצמיחה מתמדת וכולל צוות משפטי איכותי המורכב מעורכי דין בעלי יכולות משפטיות ועסקיות.
תחומי עיסוק: נדל"ן, דיני חברות, דיני חוזים, ליטיגציה (ייצוג בימ"ש) אזרחית ומסחרית, דיני חדלות הפרעון (פשיטת רגל, פירוקי חברות) עסקאות פנים ובינלאומיות.
חברה: כרמי- קרן, משרד עורכי דין.
כותבי המאמר: עו"ד תומר כרמי ועו"ד אלעד קרן ממשרד כרמי-קרן.
דואר אלקטרוני: tomer@cklaw.co.il
כתובת האתר: http://www.cklaw.co.il/

11 ביולי 2010

רונן מיילי, יו"ר איגוד הברים והמועדונים, התנצל על האירוע האלים במועדון הגלינה והודה כי קיימת סלקציה במועדונים

בתוכנית "העולם הבוקר" בהנחיית אברי גלעד והילה קורח, ששודרה היום (11.07.10), התארח מר רונן מיילי, יו"ר איגוד הברים והמועדונים. מר מיילי הודה לראשונה כי קיימת סלקציה במועדונים. מר מיילי גם התנצל על התקרית בפתח מועדון הגלינה בר (בבעלות עו"ד אורן חזן ואח') שבמהלכה, כך ע"פ פרסומים בתקשורת, הוכה באגרופים בוגר סיירת מובחרת בצה"ל ע"י מר יבגני קולבצב (מאבטח שעבד בחברת י.מ.מ אבטחה והוצב בפתח מועדון הגלינה). במסגרת התוכנית פרש מר מיילי את משנתו לגבי קוד אתי המוצע ע"י המועדונים.

ראוי להוסיף כי נגד מר רונן מיילי מבעלי המועדון "החתול והכלב", הוגשו תביעות משפטיות בשל איסור הפליה , מספר ימים לאחר שידור הראיון עמו. התביעות הוגשו ע"י מר גדי פקדו ומר דניאל אוריה, שניהם בני הקהילה האתיופית שלטענתם הופלו בכניסה למועדון "החתול והכלב".

הראיון המלא עם רונן מיילי:




קישור ליוטיוב:

8 ביולי 2010

חוק מוטי וודג'ה עבר בקריאה ראשונה

ביום 6.7.2010 במסגרת הישיבה ה 153 של הכנסת ה - 18 עבר תיקון לחוק איסור הפליה במוצרים ("חוק מוטי וודג'ה") בכנסת בקריאה ראשונה. החוק עבר ללא מתנגדים או נמנעים.
וידאו:

פרוטוקול דיון:
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/334).] (קריאה ראשונה):

היו"ר אלכס מילר:חברי חברי הכנסת אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע–2010, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ושלמה מולה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, גברתי.

שלי יחימוביץ (העבודה):אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בישיבת ועדת הכלכלה שעסקה בחוק שנועד להפסיק את האפליה הגזענית בפתח מועדונים סיפר חבר הכנסת חמד עמאר מישראל ביתנו שכשהוא היה חייל, הוא לא היה יוצא עם החברים שלו ל"אפטרים" כיוון שהם נהגו לצאת למועדונים ובפתח המועדונים נתנו להם להיכנס ולו לא נתנו בגלל צבע עורו, אף-על-פי שהוא לבש מדים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):- - - ישראל ביתנו.
שלי יחימוביץ (העבודה):אז הוא עוד לא היה. היום מן הסתם ההילה היתה קורנת עליו והיו נותנים לו להיכנס. והוא לא היה היחיד מחברי הכנסת, אני חייבת לציין, שסיפר סיפורים דומים כמוהו. סיפר גם חבר הכנסת כרמל שאמה שיש הסבורים לפעמים בטעות שהוא דרוזי, והוא מרבה לספר על כך. גם הוא נעצר לעתים מאוד קרובות בפתחם של מועדונים. כשאנחנו מספרים את זה כאן זה אולי נשמע משעשע, אבל תאמינו לי שכשקבוצת אנשים שהם זהים בכול, הם גם חברים, אולי שירתו בצבא ביחד, אולי לומדים בתיכון ביחד, אולי חברים מקדמת דנא, מגיעים ביחד עליזים וצוהלים לבילוי בחוץ, ובפתח למקצתם נותנים להיכנס ואחרים נחסמים, אין בזה שום דבר משעשע. זאת גזענות לשמה, ועצוב מאוד שהיא מתרחשת בלב לבה של החברה הישראלית, אחרי שאנחנו אמורים היינו כבר להיות כור היתוך לעליות השונות, מדינה שהצבעים בה מעורבבים ואיש לא שופט אדם לפי צבעו, אבל המציאות לפעמים טופחת על פנינו בצורה מאוד אכזרית. והטפיחה הזאת על פנינו לא מתרחשת דווקא בחברה החרדית, כפי שסערה הארץ סביב הסיפור של אפליית הבנות המזרחיות החרדיות, שזה כמובן סיפור גזעני בפני עצמו; גם על החברה החילונית הגזענות הזאת לא פוסחת. יש לי חברים כהי עור ממוצא תימני, ממוצא מרוקני, ממוצאים אחרים, שאפילו חוויית ההליכה ברחוב אצלם היא אחרת. מקנן בלבם מין חשש שמא ניידת משטרה תעצור אותם סתם כך, כי עורם כהה. בפתח של מקום שהוא יוקרתי במיוחד הם מחסירים פעימה כי הם יודעים שיש סיכוי טוב שלא יניחו להם להיכנס, והדבר הזה שב וחוזר על עצמו. ואני חייבת להגיד שאלה מסוג הרגעים שאני חשה סיפוק על כך שאני חברת כנסת, כיוון שבמהלך שנותי כעיתונאית טיפלתי בנושא הזה לא פעם, ראיינתי אין-סוף אנשים מן היישוב שפשוט נחסמו בפתח של מקומות בידור ולא נתנו להם להיכנס. לא היתה לכך שום הצדקה ושום סיבה, למעט העובדה המשותפת לכולם – הם כולם היו כהי עור. הדבר הזה הוא בלתי נסבל במדינה שהיא באמת מדינה של קיבוץ גלויות. וזה מוזר, כי צבע העור השגרתי במדינת ישראל הוא לאו דווקא צבע לבן – סך הכול רוב אזרחי מדינת ישראל הם די כהי עור בסופו של יום, ובכל זאת יש מין מדרג צבע שכזה בפתח מועדונים. הדבר הזה מעורר בי חלחלה ומחריד אותי, כמובן באופן אידיאולוגי, אבל גם באופן אישי, כבת לניצולי שואה, שהיו קורבן לגזענות קשה ואיומה – ואני חס וחלילה לא משווה – וגם השימוש במושג "סלקציה" מעורר בי חלחלה, אבל המועדונים עצמם הם שאימצו את המושג הזה, הם גם מעסיקים סלקטור בשכר, כדי שיעשה את הסלקציה בין מי שראוי ובין מי שלא ראוי. החוק הזה התעכב תקופה מאוד ארוכה בכנסת הקודמת, ייאמר לגנותה של הממשלה הקודמת, והתקדם יפה בממשלה הזאת, ייאמר לזכותה של הממשלה הזאת. גם לזכותה של הממשלה הזאת וגם לזכותם של שני אנשים שאני רוצה להזכיר אותם היום, קוראים להם מוטי וודג'ה ואריה שוורץ, שני חברים עם מאפיינים זהים. כשהם הגיעו אלי הם היו בני 30, היום הם בני 31, שניהם בוגרי סיירת מטכ"ל, שניהם רואי-חשבון במשרדי רואי-חשבון מאוד יוקרתיים, שניהם גם למדו יחד באוניברסיטה ראיית חשבון ושניהם חברים מהצבא ועושים הכול ביחד ומבלים ביחד. והם הגיעו יחד, שמחים וטובי לב, אל מועדון ה"גלינה" בנמל תל-אביב. מוטי קצת איחר, אריה נכנס, כמובן, באופן חופשי, אתם בטח כבר מנחשים שאחד מהם לבן ושני שחור. לאריה שוורץ, לבן העור, נתנו להיכנס כמובן בלי בעיה - - -
נסים זאב (ש"ס):שוורץ זה שחור.
שלי יחימוביץ (העבודה):זה יפה, על זה לא חשבתי. מוטי איחר קצת וסלקטורית לא נתנה לו להיכנס וכך גם המאבטח בפתח. הוא סימס לחברו אריה, שיצא לחלץ אותו, ובתמימות שניהם ניגשו אל פתח המועדון, ובפתח המועדון אמר אריה: אנחנו שניים. אין בעיה, אמר לו המאבטח והרים את זרועו החסונה שחסמה את הפתח, אריה עבר, ואז הוא הבין שהבא אחריו הוא מוטי, ולמוטי כמובן ירדה היד וחסמה את דרכו. מה יכול להיות יותר ברור מזה? שני אנשים עם מאפיינים סוציו-אקונומיים כל כך דומים, אבל מה שמבדיל ביניהם הוא הצבע. והסיפורים האלה חוזרים על עצמם, אבל במקרה הזה אני רוצה לשבח את שני החבר'ה האלה, שהחליטו שהם לא יסיימו את זה בעלבון אישי למוטי, וגם לא בתביעה משפטית, אלא ממש נרתמו להצעת החוק של חברי חבר הכנסת שלמה מולה ושלי, ולקחו על עצמם את קידום ההצעה הזאת, והם מלווים את שלמה ואותי בכל השלבים הקשים של העברת הצעת החוק הזאת, וגם עכשיו הם לא קלים ונתקלים בהתנגדות. אני ממש רוצה לשבח אותם ולהעלות אותם על נס, ובהזדמנות הזאת גם להודות לחבר הכנסת שלמה מולה על כך שהוא פרטנר כל כך אפקטיבי בחקיקת החוק הזה, ואנחנו באמת עושים את זה מתוך אמונה שלמה, הזדהות אידיאולוגית הדדית, וגם אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת לעבוד עם מחוקקים אפקטיביים, וכאן האפקטיביות שלך, חבר הכנסת מולה, ניכרת בכל שלב ושלב. המטרה הספציפית של החוק היא לסגור סדק שכבר קיים בחוק. החוק אוסר אפליה בכניסה למקומות בידור – זה ברור שהחוק אוסר – אבל בעלי המועדונים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את החוק. למשל, הם אומרים שהאירוע למוזמנים בלבד. זה קורה גם כאשר האירוע הוא לא למוזמנים בלבד, ואז הם יכולים לומר, אנשים מסוימים – לפתוח בפניהם את הדלת, לא לומר דבר ולא לשאול אותם מיהם ולתת להם להיכנס, ואילו לאחרים הם אומרים שהאירוע למוזמנים בלבד. או לחלופין יש ההנחיה: חכה בצד, תיכף נחליט. ובינתיים רואה מי שמחכה בצד אנשים רבים חולפים על פניו ונכנסים באין מפריע, איש לא מפשפש בכליהם, איש לא שואל אותם מיהם ומהם, איש לא אומר להם שזה אירוע סגור ואיש לא אומר להם: חכה בצד. מה ההבדל בינם לבינו? התשובה ידועה. החוק הזה נועד לסתום את הסדק הזה ולא לאפשר אפליה עקיפה. הוא גם קובע כי כדי להקל על תובעים בהליכים אזרחיים שנפגעו מאפליה, הוא קובע בסעיף 6 לחוק כי שאלות או בירורים הנוגעים לעילות ההפליה, שקדמו לסירוב לספק מוצר או לתת שירות, למניעת כניסה או למתן שירות, יוצרים חזקה לאפליה, וכך גם סירוב כאמור או התניה בהספקת מוצר או שירות, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי אחת מעילות האפליה, לעומת אי-סירוב או אי-התניה למי שלא נמנים עם אותה קבוצה. חזקה כזאת מביאה להעברת נטל ההוכחה אל הנתבע. ואני מקווה ומאחלת שכמה תביעות כאלה יתנהלו קצת יותר בקלות עכשיו, כיוון שבעלי המועדון יצטרכו פשוט להוכיח למה הם לא נתנו לאותו אדם להיכנס. אם הם יוכיחו שהוא לא נכנס כיוון שהוא troublemaker וכיוון שהוא כבר הרביץ בעבר באותו מועדון, או כיוון שהוא הגיע עם חבורה שנראתה מאיימת כיוון שמכיסם בצבצו סכינים, או חס וחלילה קילל את מי שעמד בפתח ושאר סיבות שכאלה, הכול יהיה בסדר, ולא יינקטו נגדם סנקציות. אבל אם הם לא יצליחו להוכיח זאת – מה שקורה לעתים מאוד קרובות, אגב, הם לא מצליחים להוכיח – כיוון שהם הפגינו גזענות בכניסה למקום הבילוי, כי אז הם ישלמו על כך מחיר. להילחם בגזענות זה דבר מאוד קשה. גזענות היא בלב, וקשה להילחם בגזענות בחקיקה. אבל אנחנו כמחוקקים עושים כמיטב יכולתנו בכלים אשר עומדים לרשותנו, ואני מקווה שהחוק הזה יתרום את תרומתו למאבק בגזענות. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר:תודה לגברתי. יש לנו פה רשימת דוברים. ראשון הדוברים - חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת הצעת חוק נהדרת - לפתוח את הדלתות במועדונים במקומות בידור לכל מאן דבעי, כניסה חופשית, זה דבר טוב. חייב איניש לבשומי עד דלא ידע. אנחנו, יש לנו פעם, בפורים, יום אחד, אבל יש כאלה שלא ידע כל השנה. חייב איניש כל לילה במועדונים, כל לילה משתכרים.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:זה לא אותם אנשים כל לילה.
נסים זאב (ש"ס):לא, אבל אלה שאצלם זה כבר חולה רעה, הם לא יכולים להשתחרר מזה. אני חושב שהבעיה שלנו – רק שמענו על תאונות הדרכים האחרונות, ורק היום עוד פגיעה קטלנית עקב שכרות של נהג. זה פשוט אסון מה שפוקד את המדינה שלנו, כל יום.
נחמן שי (קדימה):אבל מה זה קשור לנושא?
נסים זאב (ש"ס):מה זה קשור?
נחמן שי (קדימה):אה, אם מונעים את הכניסה למועדון הם לא ישתו?
נסים זאב (ש"ס):אז לא שמעת אותי, מה שאני אמרתי.
נחמן שי (קדימה):אה, לא שמעתי.
נסים זאב (ש"ס):אני אמרתי שזה חשוב שהמועדון פתוח. תסלח לי, לא שמעת את תחילת דברי. אני אמרתי שזה חשוב שיש דלת פתוחה. השאלה - מה יש במועדון הזה.
נחמן שי (קדימה):אה, טוב, נו.
נסים זאב (ש"ס):עכשיו מדברים על התוכן, על הריקבון שיש בפנים, על אלה שמתגלגלים ברחובות אחרי שגומרים לשתות. הנוער שלנו, שמתגלגל ברחובות לילה-לילה, בנות בנות 15 מתגלגלות ברחוב, ישנות ברחובות - זה האסון שלנו. לאן אנחנו הולכים? זה צריך להדאיג אותנו.
נחמן שי (קדימה):מאוד.
נסים זאב (ש"ס):מאוד. אבל אני לא רואה שמישהו פה דואג.
נחמן שי (קדימה):אה, לא?

נסים זאב (ש"ס):כולם מחייכים פה, כולם שמחים. אתה יודע מה ההבדל בין פה לבין מקומות בידור? במקומות בידור צריכים לשתות כדי ליהנות, פה נהנים בלי לשתות.

נחמן שי (קדימה):מדובר באפליה בין אדם אחד לאדם אחר, דבר שהוא על פניו לא קביל. תאמר משהו בעניין הזה, על אפליה, אפליה.

נסים זאב (ש"ס):ברצינות, עד כדי כך אתה לא מבין אותי? אני חשבתי "עד דלא ידע" כששותים, אני רואה שאתה לא יודע אפילו בלי לשתות.

נחמן שי (קדימה):אני לא שותה, אני לא יודע לשתות.

נסים זאב (ש"ס):אז אני אומר לך. אני הסברתי את עצמי ואמרתי את זה בנקודה, במשפט אחד: חשוב שאין אפליה. יותר מזה?

נחמן שי (קדימה):מצוין, אוקיי.

נסים זאב (ש"ס):אוקיי. זה תחילת דברי. אז אני חושב שכיסיתי את הנושא של הצעת החוק. אבל עכשיו מדברים לגופו של עניין, איך מטפלים בבני-הנוער שלא יהיו במקומות האלה, איך מצילים אותם מהמקומות האלה.

יריב לוין (הליכוד):חבר הכנסת זאב, יש לי בשבילך הצעה. קח מיקרופון, תעמוד בכניסה למועדון, אתה תנאם - אני מבטיח לך, אף אחד לא ייכנס.

נסים זאב (ש"ס):תשמע, אם אני אעמוד במועדון אחד – אני עכשיו עומד פה, במועדון של הכנסת, ושומעים אותי בממוצע 50,000 איש. בממוצע, לפי הסטטיסטיקה.

יריב לוין (הליכוד):אני אומר לך, אף אחד לא ייכנס.

נסים זאב (ש"ס):אז מי ישמע אותי? קודם כול - - -

נחמן שי (קדימה):אתה מוריד את הרייטינג.

נסים זאב (ש"ס):אז אני רוצה לומר לך, מי שנמצא במועדון בוודאי לא ישמע אותי, כי לא ייתנו לי להיכנס. כי אני אהיה כמו "רעבע" שם, אני בא להפריע להם.

היו"ר אלכס מילר:תודה, חבר הכנסת זאב.

נסים זאב (ש"ס):ומי שבחוץ, אני לא אשפיע עליו, אז מה זה יעזור? אז אני מעדיף לדבר פה. אני רוצה לומר רק משפט אחד, אדוני היושב-ראש. תאפשר לי, אני באמת ויתרתי, לא דיברתי בהצעות החוק הקודמות. תאפשר לי לומר דבר תורה עכשיו.

השר לשירותי דת יעקב מרגי:רחמנות, רחמנות.

נסים זאב (ש"ס):בפרשת השבוע, לכבודו של ראש הממשלה שנמצא בבית הלבן – ושם אני מאמין שלא יפלו אותו, במקום הציבורי הגדול ביותר של העולם, בבית הלבן, ואנחנו מאחלים לו באמת הצלחה. אני רק אומר פסוק, ואני מכל הלב אומר.

היו"ר אלכס מילר:חבר הכנסת נסים זאב, תשמע.

נסים זאב (ש"ס):תאפשר לי.

היו"ר אלכס מילר:אנחנו במצב שמקפידים פה על הזמנים.

נסים זאב (ש"ס):טוב, אז אני אסיים. תודה רבה.

היו"ר אלכס מילר:אני מבקש ממך, משפט אחרון.

נסים זאב (ש"ס):לא, לא משפט, אני רוצה להגיד פסוק. אם תאפשר לי, כן. אם לא – דקה.

היו"ר אלכס מילר:דקה, בבקשה אדוני.

נסים זאב (ש"ס):בפרשת השבוע: יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם.

נחמן שי (קדימה):זה פנחס.

נסים זאב (ש"ס):כן. ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. מה המשמעות "איש על העדה" שיצא לפניהם ויבוא לפניהם? המנהיג צריך לדעת את התפקיד שלו. הוא לא צריך להסתכל אחורה, מה אומרים, מה חושבים, מה הסקרים - -

נחמן שי (קדימה):נכון.

נסים זאב (ש"ס):- - מחמיאים לו או לא. המנהיג צריך לצאת עם האידיאולוגיה שלו, עם האמונה שלו, עם הדרך שלו.

נחמן שי (קדימה):יופי, יופי.

נסים זאב (ש"ס):ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. מה הקשר של הצאן? יש שני רועי צאן, אדוני היושב-ראש. יש רועה צאן שהבקר שלו, הכבשים שלו. יש אדם שרועה צאן כי זו עבודתו, הוא רועה צאן. מה ההבדל ביניהם? מי שהצאן שלו, אז הוא הרבה יותר דואג לפטם אותם, הוא לא מוותר על שום דבר בדרך להגדיל את המרעה שלו ולהשביח את המרעה שלו. אבל אדם שעושה את זה רק בתור עבודה, אז הוא יוצא ידי חובה. אני רוצה לומר לך: איש אשר רוח בו, שיש בו רוח – דמות רוחנית המעוררת יראת כבוד בקרב המוני העם.

נחמן שי (קדימה):תדבר על בנות צלופחד.

נסים זאב (ש"ס):וכך יוכל להשפיע עליהם. ואני רוצה לומר לך, אני מאחל לראש הממשלה - -

היו"ר אלכס מילר:חבר הכנסת נסים זאב.

נסים זאב (ש"ס):- - שהקדוש-ברוך-הוא ייתן בו רוח שיוכל להנהיג את עם ישראל, וכולנו מחזקים את ידיו.

היו"ר אלכס מילר:תודה. חבר הכנסת שלמה מולה, אחרון הדוברים.

נסים זאב (ש"ס):אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

נחמן שי (קדימה):למה לא דיברת על בנות צלופחד, נסים? שוויון בין נשים לגברים. זה מסר מאוד חשוב.

שלמה מולה (קדימה):אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הצעת החוק הזאת של שלי ושלי – שלי דיברה על החלק של הצורך בכניסה למקומות בידור ומועדונים. אבל אם אנחנו קוראים את זה נכון, כתוב בידור ומקומות ציבוריים. אני רוצה להגיד לכם, כמי שטיפל בקליטת עלייה, היו עולים שלא אפשרו להם להיכנס לבריכות שחייה. כשהילדים רצו להיכנס, אמרו להם: אם אתם עולים מאתיופיה או מחבר המדינות, אתם לא נכנסים. אם אתם או אתן ילדות אשכנזיות או ספרדיות, אתן לא נכנסות. ואני רוצה להגיד שעדיין יש גם אפליה בין אדם לאדם, אפילו בכניסה למקוואות. לכן הצעת החוק הזאת היא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר חברתית מלהתייחס אליה אך ורק למועדונים. זה נכון שבמועדונים יש יותר הקצנה, יותר אפליה, יותר בוטות, אבל הצעת החוק היא הרבה יותר רחבה. יתירה מזו אפילו אם אנשים רוצים לבוא להשתתף במקומות ציבוריים ספורטיביים, הם יכולים לבוא ולהגיד: אל תיכנסו. לכן הצעת החוק היא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר חברתית. הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, אדוני השר - מדינת ישראל היא מדינה שקולטת עלייה, מדינה שצריכה להפסיק להתכנס בינה לבין עצמה, בין הקבוצות שלה בלבד, בהיבדלות בינה לבין עצמה. לכן היה הרבה מאוד ויכוח, ובעלי עניין ניסו לטעון: איך אנחנו נאפשר לאנשים שעלולים לסכן את שלום הציבור להיכנס? הצעת החוק הזאת איננה מונעת מאותם אנשים שעלולים לסכן את סועדי הציבור או משתתפי השירות בתוך המועדון או במקומות ציבוריים שיהיו בסכנה. יש בהצעת החוק הזאת, וגם בהצעות החוק האחרות, אפשרות למנוע אנשים שעלולים לסכן את האנשים שנכנסים או נמצאים באותם מקומות ציבוריים. לכן, גם השר לביטחון פנים תמך בהצעת החוק, ולכן, גם משרד המשפטים תמך בהצעת החוק. אני מקווה שהצעת החוק תעבור. אני רוצה להגיד שהצעת החוק היא מאוד חברתית. אני רוצה בהזדמנות זו גם להודות לשלי על כל המאמץ המשותף שאנחנו עושים ביחד. אני חושב שבאמת הגיע הזמן שאנחנו נסתכל בראי, על האנשים, על החברה שלנו, נבריא אותה מתחושת האפליה הקיימת בתוכנו. זה ניתן, זה בידינו, לכן אני מקווה שהצעת החוק הזאת, גם בקריאה שנייה ושלישית, תעבור בהסכמה רחבה. תודה רבה.
נחמן שי (קדימה):היא תעבור באבואה.

היו"ר אלכס מילר:תודה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה.

הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9נגד – אין נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע–2010, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אלכס מילר:
בעד 9, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידוק ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע–2010 נתקבלה בקריאה ראשונה ותמשיך לדיון בוועדת הכלכלה.

2 ביולי 2010

על מועדון הגלינה ובעליו ברשת החברתית פייסבוק

חיפוש קצר בפייסבוק מעלה כי כנגד מועדון הגלינה הוקמו קבוצות רבות המוחות כנגד הגזענות והאפליה הקיימות לטענתם במקום. בבדיקה שטחית שערכנו מצאנו כ 7 קבוצות/פרופילים המוחים נגד מועדון הגלינה בשל האפליה והסלקציה שלטענתם נעשית במקום. אחת הקבוצות שהוקמו מונה למעלה מ 3100 תומכים.

קבוצות מחאה נגד מועדון הגלינה:

נלחמים בגזענות חזק ועכשיו !! קבוצה עם למעלה מ - 3000 חברים.


קבוצות מחאה העוסקות בסלקציה - אפליה באופן כללי:

קבוצות המשוייכות למועדון הגלינה:

ארתור - פאב אירי (פאב בנמל ת"א הנמצא בבעלותם של בעלי הגלינה)

פרופיל של שניים מבעלי המניות בגלינה בפייסבוק:

1 ביולי 2010

עו"ד עופר רון בתקשורת הכתובה והאלקטרונית

עו"ד עופר רון

עו"ד עפר רון מרח' חסן שוקרי 2 חיפה 33111 ת.ד: 4699 חיפה 31046. טלפון: 04-8674474 פקס:04-8626168








כתבות וידאו

פרשת האחיות מיבנאל שעברו בילדותן התעללות מאביהן

עו"ד עופר רון במסגרת התוכנית אולפן שישי מיום 27.05.2011 - "הבית שמאחורי העצים" - פרשת האחיות מיבנאל שאביהן התעלל בהן בילדותן מינית ופיזית. בעקבות פניית עו"ד עופר רון,  פרקליטן של האחיות , לבית המשפט, הותר לפרסם את הסיפור המזעזע ללא פרטים מזהים. האחיות פוצו במסגרת תביעה שהוגשה נגד משרד הרווחה , משרד החינוך ומועצה אזורית יבנאל בסך של 660,000 ש"ח



פרשת דודו דהאן - תינוק בגולאג ישראלי

עו"ד עופר רון מתארח בתוכנית "מבט שני": "מי ידע ומי שתק". במסגרת תוכנית שעוסקת התוכנית עסקה בסיפורם של חוסים שאושפזו לשווא במוסדות סגורים למפגרים משך שנים כשהמדינה ונציגיה מתעלמים ממצבם האמיתי. חלק א'.

עו"ד עופר רון מתארח בתוכנית "מבט שני": "מי ידע ומי שתק". במסגרת תוכנית שעוסקת התוכנית עסקה בסיפורם של חוסים שאושפזו לשווא במוסדות סגורים למפגרים משך שנים כשהמדינה ונציגיה מתעלמים ממצבם האמיתי. חלק ב'.



מבט שני: "תינוק בגולאג ישראלי" , חלק א'.



מבט שני: "תינוק בגולאג ישראלי", חלק ב'.


בחדשות הערוץ הראשון בפרשת דודו דהאן





פרשיית הקצין האנס עאטף זהאר






בתוכנית "כל בוקר" עם אברי גלעד בערוץ 10




 
בתוכנית החדשות "מבט" עם גאולה אבן




 
בתוכנית שש בערוץ 2





בתוכנית החדשות של ערוץ 1 עם חיים יבין




בחדשות ערוץ 2 עם קרן מרציאנו





בחדשות ערוץ - 10




בתוכנית פוליטיקה בערוץ 1 עם עודד שחר
בתוכנית "כל בוקר" בערוץ 10




בחדשות ערוץ 1 עם חיים יבין




בתוכנית "שש" בערוץ 2 עם עודד בן עמי





חדשות הערוץ הראשון עם יעקב אחמיאיר





בתוכנית "גילוי נאות" עם חנן עזרן




בתוכנית מבט שני - חלק א'




בתוכנית מבט שני - חלק ב'





בחדשות הערוץ הראשון עם אורי לוי




23.10.2010 - עו"ד עופר רון התארח במהדורה המרכזית של ערוץ 2 עם דני קושמרו והתנגד לשחרור מוקדם של עאטף זהאר. הקצין לשעבר שהורשע באונס חיילת ששירתה תחת פיקודו.



26.02.2011 - האנס עאטף זהאר מבקש שוב שחרור מוקדם. עו"ד עופר רון מתנגד. מתוך חדשות ערוץ 2 26.02.2011



21.12.2008 - עו"ד עופר רון התראיין בתוכניתו של גבי גזית ברדיו 103FM. התוכנית עסקה בתנאים הנוחים של האנס עאטף זהאר בכלא הצבאי בו הוא מרצה את עונשו. 





22.06.2010 - עו"ד עופר רון התראיין אצל גבי ברדיו 103FM בתוכנית שעסקה בבקשה לקיצור מאסרו של האנס עאטף זהאר.



24.10.2010 - עו"ד עופר רון התארח בתוכניתו של גבי גזית (רדיו 103FM) והתנגד לשחרור מוקדם מוקדם של עאטף זהאר, הקצין לשעבר שהורשע באונס חיילת ששירתה תחת פיקודו.


27.02.2011 - עו"ד עופר רון בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' עם ירון דקל בפרשיית עאטף זהאר. בתוכנית השתתפה גם הכתבת כרמלה מנשה והובא ראיון עם המתלוננת הנאנסת מ'.


27.02.2011 - עו"ד עופר רון בתוכנית "נכון להבוקר" בגלי צה"ל עם ניב רסקין - בפרשת בקשת השחרור של האנס עאטף זהאר.








בית המשפט מציג: 15 שנות עינוי דין

השופט התעכב? המדינה תשלם



פרשת הקצין האנס אל"מ לשעבר עאטף זהאר






פרשיית ההתעללות במעון מקי"מ

 









מן העיתונות

החטוף - דודו דהן ששהה למעלה מ 23 שנים במוסד לילדים מפגרים וספג התעללות מחרידה, תובע 40 מליון שקלים באמצעות עו"ד עפר רון.
משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים




ישראל היום 24.10.10
פרשת עאטף זהאר
"אל תקצרו לו את העונש"