בלוג זה הוקם בעקבות פרסום מקרים רבים ברשת האינטרנט וריבוי תביעות משפטיות בשל איסור הפליה כנגד המועדונים גלינה בר, גוסיפ, לאנדן הנמצאים בבעלותם של : עו"ד אורן פסקל (עו"ד אורן חזן לשעבר), נדב שצר, ניסן לרידו, אסף מזרחי , אודי אדדי ,טל גולן ועוד. ידוע לנו אודות 26 הליכים משפטיים בשל איסור הפליה, המתנהלים/התנהלו מול המועדונים הנ"ל ו/או מי מבעליהם משנת 2008. למיטב ידיעתנו ברוב מוחלט של התביעות המשפטיות שכבר הסתיימו, נאלצו בעלי מועדונים אלה, לפצות את התובעים במסגרת הסדר פשרה או פס"ד. בלוג זה יכול להיות לעזר רב לכל מי שסבור כי נפגע מהתנהלותם של מועדונים אלה, או ממועדונים אחרים. ניתן למצוא פה חומר משפטי רב בנוגע לתביעות משפטיות כנגד מועדונים אלה ומידע נוסף שעשוי לסייע במסגרת הליך משפטי. פירוט מלא של כתבי הטענות ופסקי הדין בתביעות אלו תוכלו למצוא בפוסטים השונים שבבלוג זה (כל כתבי הטענות ופסה"ד לקוחים מאתר בית המשפט אלא אם כן צויין אחרת). האירוע שהגדיש את הסאה, הנו אירוע שסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת השונים ובו לכאורה הופלה בכניסה למועדון הגלינה, בוגר סיירת מובחרת בן העדה האתיופית. חברו (הבהיר) הוכה באגרוף וכמעט איבד את ראייתו לאחר שניסה לברר מדוע נחסמת כניסת חברו. בשל אירוע חמור זה הוגש כתב אישום כנגד מאבטח המועדון והתקיים הליך פלילי במהלכו הודה המאבטח באישומים נגדו, התנצל ופיצה את הקורבן. בשל מקרה זה גם התנהלו הליכיים משפטיים רבים. עד עתה חוייב המועדון לשלם לנפגעים סך של כ 50,000 ש"ח וזאת בנוסף ל כ 30,000 ש"ח במסגרת הוצאות משפט והוצאות שכ"ט. אולם כפי הנראה טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה ובקרוב יוגש ערעור לבימ"ש העליון בנוגע לפיצוי לבחור בהיר העור בשל איסור הפליה שתביעתו נדחתה עד עתה.

טבלת דיונים לחודשים הקרובים

תאריכי דיונים קרובים בנושאי איסור הפליה ועוד
תאריך שעה בימ"ש שופט/ת סוג דיון מספר תיק הצדדים
11.03.14 12:00 אזורי לעבודה ת"א דורי ספיבק קד"מ סע"ש 43817-06-13 יגיל רמוני נגד י.י.מ.מ אבטחה (תביעת סכסוך עבודה)
04.05.14 14:00 שלום ת"א אריאל צימרמן הוכחות
מאוחד
ת"ט 44177-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' אירופה הקלאסית ואסף מזרחי
ת"ט 22720-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' גלינה בר בע"מ ואורן פסקל (חזן)
11.05.14 09:00 שלום ת"א מיכל ברק נבו דיון ת.פ. 47720-06-13 מדינת ישראל נ' גלינה בר ואסף מזרחי
03.11.14 11:30 ביהמ"ש העליון רובינשטיין,פוגלמן,שהם דיון רע"א 7731/13 אריה שוורץ ומוטי וודג'ה נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- שלום ירושלים עינת אבמן-מולר ----- ת.א. 16666-01-12 תביעת נזקי גוף: אברהם ארן מצא נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- עניינים מנהליים ת"א ד"ר דפנה אבניאלי ----- עת"מ 50819-06-12 עתירה מנהלית גלינה בר ואח' נגד עיריית ת"א ואח'

30 ביוני 2010

עיריית ת"א: מועדון הגלינה בר בנמל ת"א עובד ללא רשיון עסק

אתר האינטרנט של עיריית ת"א פרסם רשימה של בתי עסק שעובדים ללא רשיון עסק (המידע באתר מעודכן ליום 06.06.2010 ומתעדכן אחת לחודש). בין העסקים שעובדים ללא רשיון עסק , ע"פ אתר עיריית ת"א, נמצא גם מועדון הגלינה בר השוכן בנמל ת"א ונמצא בין היתר בבעלותו של עו"ד אורן חזן. עיריית ת"א פועלת לסגירת העסקים באמצעות החוקים העומדים לרשותה, אך עד לנקיטת הליכים משפטיים או עד לסיומם מוצאת העירייה לנכון להביא את המידע האמור לידיעת הציבור, למען הבטחת שלומו ובטחונו, בשל הסכנה העלולה לנבוע כתוצאה מהמצאות בהם.
חוק רישוי עסקים קובע אחריות פלילית אישית של מנהלים ודירקטורים. אם נעברה עבירה של ניהול עסק ללא רשיון "יואשם בעבירה כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום, שותף.....או עובד מנהלי בכיר ואחראי לעניין הנידון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנעשו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". לאחר שמוכח כי החברה ניהלה עסק ללא רשיון, עובר הנטל למנהלים להוכיח כי לא ידעו על ביצוע העבירה, או שעשו הכל כדי למנוע ביצוע העבירה או להפסיקה.
ראוי לציין כי בכתבה שפורסמה בעבר באתר NRG-מקומי, טען מר אסף מזרחי מבעלי הגלינה כי "מועדון הגלינה הוא אולי אחד העסקים היחידים בנמל ת"א שיש להם רשיון עסק".

 
מצ"ב צילום מסך מאתר האינטרנט של עיריית ת"א נכון ליום 30.06.2010:

 


קישורים:
עיריית ת"א - עסקים ללא רשיון
האם למועדון הגלינה יש רשיון עסק?
החלטות שיפוטיות בנוגע לרשיון עסק - גלינה בר

27 ביוני 2010

"אולפן שישי" 25.06.2010 - תיעוד גזענות במועדון הגלינה מתוך כתבת הטלוויזיה של עמנואל רוזן

"אולפן שישי" - כתבה בת כ 15 דקות באולפן שישי על הגזענות במועדון הגלינה, הכתבה שודרה ב 25.06.2010:
חלק א'


חלק ב'




תיעוד: גזענות במועדון הגלינה


לאחרונה עסקנו בגזענות החשוכה בחברה החרדית. אבל מישהו עצר לבדוק האם בחברה החילונית אין גילויי גזענות? תיעוד מצמרר מראה איך סלקטור לא מכניס בוגר סיירת מטכ"ל למועדון רק משום שהוא אתיופי, וכאשר חברו מנסה לעזור לו, הוא חוטף אגרוף לפניו מהמאבטח. צפו במאבקם של השניים נגד האפליה במועדונים
עמנואל רוזן | חדשות 2 | פורסם 25/06/10 23:19

החברה הישראלית עוסקת רבות בשבועות האחרונים בשאלת הגזענות בעמנואל, בו בנות אשכנזיות לא מורשות ללכת לבית הספר כדי שיוכלו ללמוד עם חברותיהן הספרדיות, רק בגלל שאלה "לא חרדיות מספיק". אבל מסתבר שגם החברה החילונית חוטאת לעתים בחטא הגזענות, גם כאשר מדובר בשני חיילים ששרתו בסיירת מטכ"ל.

אריה שוורץ ומוטי וודג'ה, ניסו לפני תשעה חודשים להיכנס ולבלות את ליל שישי במועדון הגלינה שנמצא בנמל ת"א, ונחשב לאחד המועדונים המפורסמים בארץ. וכך מתאר שוורץ את שאירע באותו לילה. "הגעתי באיחור, וכאשר ביקשתי מהסלקטורית להכניס אותי, היא אמרה לי להמתין בצד, כל זה בזמן שאנשים ממשיכים להיכנס למועדון". גם כאשר אמר לה שוורץ שחבריו נמצאים בפנים, לא נענתה הסלקטורית לבקשותיו והתעלמה ממנו כשהיא מתרצת "המסיבה היא רק למוזמנים".

"למה שאתיופי ינסה להיכנס למועדון שלנו"

כאשר ניסה שוורץ להעזר בחברו מוטי שיעזור לו להיכנס, היא חשבה שהוא מנסה להיכנס יחד עם אדם אחר. שוורץ נכנס, ואמר לה שהאדם שנכנס איתו הוא לא חברו, וכי מי שמבקש לבלות במסיבה הוא חברו מוטי. "כשראיתי שמוטי מנסה לעבור כולם קפצו לעברו, הם בטח חשבו לעצמם 'מי זה האתיופי שמנסה להיכנס לכאן'?".

הסלקטורים הודיעו לאריה שעליו לעזוב את המקום, וכאשר ניסה להסביר להם, הוא חטף אגרוף לפניו מאחד המאבטחים במקום. "אחרי האגרוף הם המשיכו להכניס אנשים כרגיל, כאילו לא קרה כלום", נזכר שוורץ. בעקבות האגרוף, פונה אריה לבית החולים, עם חשש לשבר בארובת העין. "במזל העין שלי עוד שלמה".

הצעת החוק נתקלת בקשיים

ארבע שנים מורחים בכנסת את ההצבעה על איסור אפליה בכניסה למועדונים של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ושלמה מולה. שוורץ ווודג'ה הגיעו לדיון בוועדת הפנים של הכנסת שהייתה אמורה לדון בהצעת החוק. שם, הם נתקלו בשני מתנגדים לחוק. הלוביסט של איגוד הברים והמועדונים, והשני הוא חבר הכנסת אלכס מילר מסיעת ישראל ביתנו. שגם את הטיעון המגוחך שלו כי הסלקציה תפגע בביטחונם של המבלים, לא התקבלה על ידי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שותפו למפלגה. בסופו של דבר, הדיון בוועדת הפנים הסתיים לשביעות רצונם של שוורץ וחברו וודג'ה. בקרוב תובא ההצבעה על החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. ואולי אם יצביעו הח"כים בעדה, נוכל להעיד על עצמנו שאנחנו קצת פחות גזענים.

תגובת הגלינה: "אין ולא הייתה במועדון הגלינה כל מדיניות של אפליה. מר מוטי וודגה בוחר להסתיר את העובדה שבילה במועדון כמה וכמה פעמים לפני המקרה המתואר, מבלי שהעלה טענה כלשהי. מר וודגה ומר שוורץ עיוותו וסילפו עובדות, כדי להשפיע על ההליך המשפטי שמתנהל בעניין. יש לקוות כי בסופו של דבר יימצא פתרון אמיתי ולא פופוליסטי, שיאזן בין הצורך בקיום הסדרי ביטחון אל מול הקהל שממתין בכניסה למועדונים ועלול לפרש המתנה ארוכה בתור כאפליה חלילה."


יבגני קולבצב - מאבטח שהכה באגרופיו את אריה שוורץ - כיום מתנהל כנגדו הליך פלילי בשל המקרה.


במהלך ההכנות לכתבה נעשתה פניה מטעם ערוץ 2 אל הסלקטורית, הגב' עדי עוזיאל כדי שתגיב על המקרה אולם האחרונה בחרה להגיב כך: "הקשיבי נא והקשיבי טוב. להתקשר אלי הביתה זה גובל בחוצפה ולא לחפש אותי יותר, אין לי שום דבר להגיד (ניתוק)"
להאזנה לתגובתה של הסלקטורית, עדי עוזיאל:


 
עו"ד אורן חזן מבעלי מועדון הגלינה "אין ולא היתה במועדון הגלינה מדיניות של אפליה".

בסיום הכתבה, לא התאפק הפרשן של ערוץ - 2 מר רוני דניאל שנראה כי היה נסער מאוד ופנה אל ציבור המבלים הצעירים, שלא להשאר אדישים למראה אפליה שמתבצעת במועדונים ולהחרים מקומות מסוג זה.

רוני דניאל: "תרשמו את השם גלינה, אולי כדאי לדלג על המועדון הזה".

התוכנית כולה 15 דקות (לא מפוצלת)

24 ביוני 2010

פרומו לתוכנית אולפן שישי 25.06.2010 - "תעוד גזענות במועדון גלינה"

מחר (25.06.2010), במסגרת התוכנית "אולפן שישי" עם עמנואל רוזן תשודר כתבה המתעדת את הגזענות במועדון הגלינה בר בנמל ת"א (בבעלות: עו"ד אורן חזן, נדב שצר, אסף מזרחי, ניסן לרידו וטל גולן). בכתבה יחשף לראשונה סרטון צילום מתוך מצלמת האבטחה של מועדון הגלינה שהגיע באופן בלעדי לידי חדשות אולפן שישי. ע"פ הפרומו ששודר, בסרטון תחשף סלקציה ואפליה פסולה שבוצעה לכאורה כנגד מר מוטי וודג'ה, צעיר ממוצא אתיופי ובוגר סיירת מובחרת שכניסתו למועדון הגלינה נמנעה בצורה המהווה לכאורה אפליה פסולה לפי חוק איסור אפליה.


עדי עוזיאל - סלקטורית במועדון גלינה-בר לא אפשרה את כניסתו של מוטי וודג'ה כהה עור, מסומנת בחץ הצהוב




יבגני קולבצב - מאבטח, חשוד תקף באגרופו את אריה שוורץ, מסומן בצהוב


צפייה בפרומו

לצפייה ביוטיוב לחץ כאן

עו"ד אלעד קרן ממשרד עו"ד כרמי-קרן מדבר על חוק איסור ההפליה

עו"ד אלעד קרן ממשרד עו"ד כרמי-קרן מדבר על חוק איסור ההפליה במוצרים במסגרת התוכנית "חקירה נגדית" בגלי צה"ל. התוכנית שודרה בגלי צה"ל בתאריך 24.06.2010.

פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מהתאריך 14.06.2010

היום פורסם פרוטוקול מס' 257 מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מהתאריך 14.06.2010 בעניין תיקון חוק איסור הפליה במוצרים.

חברי הוועדה:
אופיר אקוניס – היו"ר
רוברט טיבייב
כרמל שאמה
יוליה שמאלוב ברקוביץ' (מ"מ)

מוזמנים:
חה"כ דב חנין
חה"כ שלי יחימוביץ
חה"כ איתן כבל
חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
חה"כ אלכס מילר
חה"כ רונית תירוש
עו"ד איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים
יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
פקד ליאת לב - קצינת מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד רפי עציון - הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים
רונן מיילי - יו"ר איגוד הברים והמועדונים בישראל
תומר מור - חבר הוועד המנהל, איגוד הברים והמועדונים בישראל
מיטל רוזברוך - מנהלת איגוד הברים והמועדונים בישראל
איתן שם טוב - יחסי ציבור, איגוד הברים והמועדונים בישראל
יהודה כהן - התאחדות בעלי האולמות
עו"ד אבנר פינצ'וק - ראש תחום מידע ופרטיות, האגודה לזכויות האזרח
עו"ד דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
פיני קבלו - סמנכ"ל קשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי
עו"ד נבון קצב - חבר מועצה מקומית, יזם קבוצה למניעת סלקציה במועדונים
מרדכי (מוטי) וודג'ה - אדם שנתקל בסירוב בכניסה למקומות בילוי
אריה שוורץ - אדם שנתקל בסירוב בכניסה למקומות בילוי
עו"ד בוסנה ירדני - עמותת טבקה – סיוע משפטי לקהילת יוצאי אתיופיה
עו"ד יעל סגל מקליס - מנהלת המח' המשפטית, עמותת טבקה – סיוע משפטי לקהילת יוצאי אתיופיה
גדי יברקן - יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה
הבטם מקונן - חברת מועצת עיריית ראשון-לציון, פעילה בנושא ההפליה
שולמית סהלו - סגנית ראש עיריית קריית-גת, פעילה בנושא ההפליה
עו"ד גדי פיקדו - פעיל בנושא ההפליה
טסמה קפלה - פעיל בנושא ההפליה
יוסף רדאי - פעיל בנושא ההפליה
נדב תללה - פעיל בנושא ההפליה
ליאור אבבה - פעיל בנושא ההפליה
דוד אבבה - פעיל בנושא ההפליה
אבי מספין - פעיל בנושא ההפליה
דניאל יטמנו - פעיל בנושא ההפליה
רן שיטרית - יועץ לחה"כ אופיר אקוניס
שי חייק - דובר של חה"כ אופיר אקוניס


ייעוץ משפטי:

אתי בנדלר
איתי עצמון
גיא קונפינו (מתמחה)

מנהלת הוועדה: לאה ורון

רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת




מצ"ב קישור




20 ביוני 2010

מועדון גוסיפ לא אפשר למשה פרץ לבוא בשעריו | מאת יונתן קנטי כתב NRG

רוקדים בלי כוכבים: משה פרץ לא עובר סלקציה / מתוך NRG

אחרי שקובי פרץ טען שהוא לא עבר סלקציה ב"קלרה", פרץ אחר נחסם בכניסה למועדון ה"גוסיפ". למדור זה מסלסל כמו דה ז'וו מאת: יונתן קנטי 15/1/2010 8:25

משה פרץ. לא טיפוס של גוסיפ? הוא לא הראשון, וכנראה גם לא האחרון. משה פרץ, שבימים כתיקונם רוקד עם כוכבים, רצה ללכת לרקוד במועדון ה"גוסיפ" ביום רביעי שעבר. הבעיה הייתה שהסלקטור בכניסה למועדון לא הכניס אותו ואת הפמליה שלו למועדון, והזמיר עשה פירואט אחורנית ושב על עקבותיו. מיחסי הציבור של פרץ נמסר: "אנחנו לא מתעסקים ב'גוסיפ', תרתי משמע".

קישור:

16 ביוני 2010

פסקי דין חשובים בעניין איסור הפליה בכניסה למקומות בילוי

בפוסט זה נפנה למספר פסקי דין בתחום איסור ההפליה בכניסה למקומות בילוי. לצערנו הרב, מבלים רבים שנפגעים בשל איסור האפליה, מוצאים עצמם בפני מערכת משפטית אטומה ושופטים שלא מכירים ובקיאים בסצנת המועדונים על מורכבותה ובשל כך, תביעותיהם נדחות כלאחר יד. אשר על כן בחרנו בחרנו במספר פסק דין שהמייחד את כותביהם הוא מודעותם החברתית לחשיבות חוק איסור ההפליה כמו הבנתם ובקיאותם בסצנת המועדונים על מורכבותה והבעייתיות שבה.


בולט במיוחד וראוי לשבח, פסק הדין של כבוד השופט שלמה פרידלנדר מבית משפט השלום בת"א בתיק צדוק וקעטבי נגד חברת שבח שלוש בע"מ ואח'. בפסק דין ארוך (18 עמודים) ומנומק היטב, סוקר כבוד השופט פרידלנדר את שורשי הגזענות, צבע עור ואפיון גזעני, הפליה על רקע מאפיין ביולוגי המזוהה עם ההבחנה בין גזעים, הפליה גזעית מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית, על צבע עור כהה וכהה יותר ועל סטראוטיפים שליליים ועוד ועוד. השופט פרידלנדר שלא חשש מלגעת בנקודות הכואבות ביותר בחברה הישראלית, הפגין בקיאות וידע רב בסצנת המועדונים. אין לנו כל ספק כי פסק דינו המנומק של כבוד השופט פרידלנדר הוא מעין פסק דין מכונן שראוי ללכת לאורו בתביעות שעוסקות באיסור הפליה.

גם פסק דינו המנומק של כבוד השופט אברהם טננבוים מבימ"ש השלום בירושלים, מעיד על בקיאות רבה בסצנת המועדונים ובצורה בה דברים מתנהלים. אנו סבורים שראוי לאמץ בחום את גישתו העונשית של כבוד השופט טננבוים כפי שבאה לידי ביטוי בתיק מור ארז נגד "בר אייזן" בע"מ , ת"ק 5059/07:

"..יש לקחת בחשבון כי המציאות הלא נוחה של הסלקציה והסינון לא תיעלם כנראה מעצמה. רק על ידי נקיטת אמצעים תקיפים נגד מקומות הנוהגים כך, נוכל לשרשה. ברור שמקומות העומדים בפני סכנה של תביעות נזק עניינניות מלקוחות שסורבו, יקחו זאת בחשבון וישתדלו להתנהג כיאות. אשר לכן, יש חשיבות לפיצויים ברף הגבוה שלהם. אשר על כן בשוקלי את כל השיקולים, הגעתי למסקנה שזה המקום לפסוק לתובע את הסכום המקסימלי של הפיצויים שבסמכותו של בית משפט זה. קרי, 17,800 ₪. ..." .

אין כל ספק וכך נרמז בצורה מפורשת בפסק דינו של כבוד השופט טננבוים, כי הסכום שהיה פוסק היה גבוה יותר לולא המגבלה של תביעה קטנה. (לימים בוטל פסה"ד של כבוד השופט טננבאום ע"י הערכאה הערעורית, לדעתנו שלא בצדק).

עוד ראוי לציון פסק דינו של כבוד השופט יצחק כהן מבית המשפט המחוזי בנצרת. בפס"ד שניתן במסגרת ערעור (ניסים סרור ואח' נגד רזידנט מיוזיק ואח'), קבע כבוד השופט יצחק כהן כי רשימת עילות ההפליה איננה רשימה סגורה ועל כן גם הפליה על רקע מקום מגורים הנה הפליה אסורה למרות שעילה זו לא כתובה בצורה מפורשת בחוק. פסק דינו של כבוד השופט יצחק כהן, מרחיב את הפרשנות המשפטית של חוק איסור ההפליה מעבר לעילות המנויות בחוק, ועל כך מצאנו בפסק דין זה תקדים חשוב.



קישורים:


  1. פס"ד קעטבי נגד חברת שבח שלוש בע"מ ואח' - כבוד השופט שלמה פרידלנדר
  2. פס"ד מור ארז נגד "בר אייזן" בע"מ , ת"ק 5059/07 - כבוד השופט אברהם טננבוים.
  3. פס"ד ניסים סרור ואח' נגד חברת רזידנט מיוזיק ואח', ע"א 198/09 בימ"ש מחוזי נצרת - כבוד השופט יצחק כהן.

כך נראה פרצופו של אריה שוורץ לאחר "שטופל" ע"י מאבטחי הגלינה

אגרוף לעין שכמעט גרם לאיבוד ראייתו של אריה שוורץ, רוא"ח ויוצא סיירת מובחרת בצה"ל, והכל בגלל שהעז לשאול מדוע לא מכניסים את חברו האתיופי (יוצא סיירת מובחרת גם הוא). ישראל, נמל תל אביב 2009 (התמונות והאינפורמציה מתוך פרסום באתר ערוץ 2).





התמונות והאינפורמציה בפוסט זה לקוחים מכתבה שפורסמה בערוץ 2 בכתובת זו:

אתיופי? לא בבית ספרנו, לא במועדוננו. על מוטי ואריה, חברים שרק צבע העור מבדיל ביניהם | מאת ח"כ שלי יחימוביץ

אתיופי? לא בבית ספרנו, לא במועדוננו. על מוטי ואריה, חברים שרק צבע העור מבדיל ביניהם 24.09.2009 | מאת ח"כ שלי יחימוביץ.

בואו תעזרו למוטי ואריה להילחם בגזענות. לסגור את דלתות גלינה אפטאון, המועדון הגזעני שמכניס רק לבני עור. ההפגנה מול המועדון ביום רביעי, תיכף הפרטים. ועזרו לי להעביר הצעת חוק נגד הסלקציה הגזענית במועדונים

אריה ומוטי, בני 29, חברים טובים מאז הגיבוש של הסיירת המובחרת ששירתו בה. ישבתי איתם השבוע בבית קפה תל אביבי, ולפני שמוטי נכנס, אריה אמר לי שאת הגיבוש הוא הצליח לסיים בזכות מוטי שמשך אותו אחריו, ושבאופן כללי הוא מעריץ אותו. אדם מיוחד, הוא אמר, משכמו ומעלה. מאז הביוגרפיה שלהם משיקה: הם למדו וסיימו יחד ראיית חשבון, עובדים במשרדים היוקרתיים ביותר, אריה נשוי, מוטי בזוגיות ממושכת, מבלים הרבה ביחד, חברים. שניהם נעימי הליכות, אינטליגנטים, רהוטים. יש ביניהם רק הבדל קל: לאריה עור לבן ולמוטי עור חום כהה. אריה אשכנזי, מוטי אתיופי. הנה תמונה שלהם [1] עם חברים, מוטי ראשון מימין, אריה שני משמאל.


 


חייהם התנהלו בחוסר מודעות נוח שנבע כנראה מכך שענו על כל הקריטריונים של האליטה הישראלית. יחידה מובחרת, השכלה גבוהה, מסלול מקצועי שממנו נוסקים רק למעלה.
עד האירוע המכונן בנמל ת"א במועדון גלינה, או בשמו האחר אפטאון, שכבר אני מפצירה בכם להחרים אותו לאלתר.
קיצורו של סיפור: אריה וחבר נוסף הגיעו לפני מוטי ונכנסו. מוטי בא כמה דקות אחרי ונחסם. אתיופי? במועדון? לא בבית ספרנו, לא במועדוננו. מוטי התקשר, אריה יצא אליו, נעמדו בתור מחדש, הסלקטורית חייכה אל פניו הבהירים של אריה וגם הנידה בראשה בחוסר תשומת לב כשאמר "אנחנו שניים", המאבטח, בתחנה הבאה, הוריד יד שרירית חוסמת לפני מוטי, שהיה צמוד לאריה.

אריה התעקש לברר למה נותנים לו להכנס ולחברו לא. זה נגמר באגרוף של מאבטח ובתפרים לאריה בבית חולים. בלי שמץ של התגרות. הרבה עדים היו למעשה הגזענות והאלימות השקוף, הבוטה והמכוער הזה. עיקריו התפרסמו בידיעות [2] ובחדשות ערוץ 2 [3], אלא שאריה ומוטי ממש לא מתכוונים להסתפק בזה. למועדון הגזעני לא היה מושג עם מי הם הסתבכו. תחילה נתנו תגובה שקרית בדבר פרחחים אלימים שהשתוללו. מהר מאוד הבינו ששני רואי החשבון החנונים יוצאי הסיירת לא יתאימו לטייפ קסט השקרי שניסו להמציא. אז שיקרו ואמרו שלא היה מקום. המצלמות תיעדו שגם זה היה שקר, ושהבהירים המשיכו להכנס גם אחרי שהכניסה נחסמה בפני מוטי.
אני מכירה היטב את התסריט הזה. יש לי חברים שזה קורה להם שוב ושוב. חבר טוב שלי, אדם מן הישוב ממוצא תימני שניידות משטרה עוצרות אותו מעשה שגרה לעשות בו חיפוש. חברה שלי, עורכת בכירה בטלוויזיה שעורה כהה מאוד, שנהגה לבוא אתי ועם קבוצת חברים לאותו מקום בכל ערב כשסיימנו לשדר תוכנית, אבל בפעם היחידה שהגיעה בלעדינו סולקה משם בגסות. בכל פעם גם מתפרסם סיפור כזה בתקשורת, טיפה רעש, והוא דועך.

מוטי ואריה מרגישים שנפלה בחלקם זכות גדולה, שזה קרה להם. תוך שניה הם הבינו מה קרה והם נכונים להתנער מהנוחות שהיו שרויים בה ולנהל מערכה מוסרית. הם מפוכחים, נבונים ומודעים ויודעים שקוי המתאר האישיים שלהם יסייעו להם במאבק. שההתעוררות סביב הגזענות בבתי הספר שסירבו לקבל ילדים אתיופיים מתחברת כעת היטב למה שעבר מוטי. הוא לא מתוסכל, לא מושפל, וגם הזעם שלו מופנה עכשיו למטרה: לבער את הגזענות העמוקה המושרשת כל כך בחברה הישראלית.

לא מספיק שנאחל להם הצלחה, אנחנו צריכים לעזור להם באופן פעיל. קודם כל ההפגנה. היא תתקיים ביום רביעי יומיים אחרי יום הכיפורים, בתשע וחצי בערב, בנמל ת"א, מול המועדון הנ"ל. אם אתם רוצים לעקוב אחרי הפרטים כנסו לקבוצה שלהם בפייסבוק [4]. ואנא – לבקשתם – בלי סממנים מפלגתיים או עמותתיים – פשוט לבוא כבני אדם, ולהכין שלטים מחודדים.
שנית – הצעת החוק שלי שנכתבה בידי האגודה לזכויות האזרח. החוק היום כבר אוסר על אפלייה בכניסה למועדונים ובכלל. אלא שיש בחוק חור עצום, שמועדונים גזעניים מנצלים אותו. הם לא אומרים "אתה לא נכנס" אלא "חכה בצד", ואז מייבשים אותך ומשפילים אותך שעות, כשאחרים, לבנים יותר, זורמים פנימה באין מפריע. החוק שלי [5] מונע גם את הסידור הזה, ומחייב להכניס אנשים לכל מקום – מועדון, בית חולים, מסעדה – על פי הסדר ותו לא.

החוק שלי לא עבר בכנסת הקודמת. הממשלה התנגדה כי היו כל מיני שרים בטחוניסטיים שאמרו שזה לא יאפשר לחסום עבריינים בכניסה. בינתיים העבריינים חוגגים וציבור שלם הוא קורבן חוזר ונשנה לגזענות. בכנסת הזאת הנחתי שוב את אותו חוק בדיוק, הפעם יחד עם ידיד טוב שלי, חבר הכנסת שלמה מולה מקדימה, אגב, הח"כ היחיד בקדימה שמעיד על עצמו שהוא סוציאליסט. מולה עצמו הוא ממוצא אתיופי כך שהוא יודע היטב למה מכוונת הצעת החוק, והוא ואני נקדם את החוק מייד בתחילת המושב.
מוטי התלהב מהרעיון שמה שקרה לו עשוי להוות פריצת הדרך שתגרום לחוק הבסיסי הזה לעבור סוף סוף. הוא נכון לפעולה, יחד עם אריה. אבל בלעדיכם זה לא יעבוד. אז קדימה, תנו להם כתף ותקשרו אתם ישירות או באמצעותי.

קישור:

רואה חשבון יוצא סיירת לא הורשה להכנס * בגלינה מכחישים | מאת ראובן וייס כתב ידיעות אחרונות

כתבה סרוקה מהעיתון ידיעות אחרונות מיום 03.09.09:

 

האם למועדון הגלינה בר בנמל ת"א יש רשיון עסק?

האם למועדון הגלינה בר בנמל ת"א יש רשיון עסק? סקירת החלטות בימ"ש בנושא וגם על סגן ראש עיריית ת"א, מר אסף זמיר "כילד שמנמן ונחמד".

מחקירה קצרה באינטרנט וכפי שעולה מהחלטות בימ"ש שנתנו בעניין זה עולה התמונה הבאה:

בשלהי שנת 2004 החלו בעלי חברת גלינה-בר, להפעיל בר-מסעדה בשם "גלינה-בר" בחלק ממבנה מספר 19 בנמל תל אביב בשטח של כ- 200 מ"ר (השטח המקורה) וכן בשטח פתוח של כ- 465 מ"ר שצמוד לשטח המקורה (השטח הפתוח).

ביום 2/8/05 הוגש נגד הגלינה בר ונגד בעליה כתב אישום בגין פעילות ללא רישיון עסק - והם הורשעו בעבירה שיוחסה להם על פי הודאתם (רפ 007979/05). בגזר הדין מיום 1/12/05 הורה בית המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופט א' ספיר) על הפסקת העיסוק בבית העסק, אך הוסיף וקבע כי צו הסגירה ייכנס לתוקפו רק ביום 1/12/06 ובמידה שלא יתקבל קודם לכן רישיון או היתר זמני להפעלתו.



ביום 21/12/06 ניתן לגלינה בר היתר זמני לניהול בית העסק עד ליום 10/3/07, אך היתר זה לא הוארך ואף לא ניתן לה רישיון עסק קבוע – משום שלטענת עיריית ת"א יצר המקום מפגעי רעש חמורים במקום. משכך, ומשהוסיפו בעלי הגלינה-בר להפעיל את בית העסק חרף היכנסו לתוקף של צו הסגירה, ביום 17/7/07 הוגש נגדה ונגד הבעלים בה כתב אישום בגין ביזיון בית משפט - (ת.פ. 02070007029).


ביום 15/7/07, בעקבות מפגעי הרעש שהתגלו בביקורת שערכה הרשות לאיכות הסביבה בבית העסק בסמוך לפני כן, הוציא ראש עיריית ת"א, רון חולדאי, צו הפסקה מינהלי לפעילותו של בית העסק.

בעלי הגלינה בר הגישו התנגדות לצו ההפסקה והתנגדותם נדונה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופטת י' רוטנברג) אשר קבע, בהסכמת עיריית ת"א, כי צו ההפסקה יצומצם באופן שיחול על השמעת מוזיקה בשטח הפתוח בלבד (ב 650502/07).

ביום 7/8/07 ערערו בעלי מועדון הגלינה בר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי וכן עתרו לעיכוב ביצועה עד לדיון בערעור – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה על ידי בית המשפט (כבוד השופט ג' קרא) ביום 16/8/07 (בש 092911/07), והחלטה בערעור טרם ניתנה.


ביום 10/8/07 עתרו בעלי מועדון הגלינה לבית משפט לעניינים מינהליים בת"א שיאסור על עיריית ת"א למנוע ממנה להשמיע מוזיקה בשטח הפתוח ולפנותה משטח זה, וכן שיורה לעיריית ת"א ליתן לה רישיון עסק.

עיקר טענותיהם של בעלי מועדון הגלינה-בר נסמכו על טענות בדבר אי-שוויון ושרירותיות באכיפת החוקים העירוניים השונים, כאשר לטענתם, עיריית ת"א מאפשרת לבתי עסק אחרים בנמל תל אביב לפעול בניגוד לחוק בעוד שביחס לגלינה-בר היא נוקטת יד קשה ופועלת לאכיפתו. בעלי הגלינה-בר לא טענו כי הם מחזיקים בשטח הפתוח כדין – אלא שלטענתם גם בתי עסק אחרים מחזיקים כמותה בחלקים מן הטיילת שבנמל ועיריית ת"א אינה פועלת לפינויים; בעלי מועדון לא הכחישו כי הם משמיעים מוזיקה רועשת בשעות הלילה בשטח הפתוח אלא שלטענתם, גם בתי עסק סמוכים לה עושים כן ואין מטילים עליהם קנסות כספיים או צווי הפסקה מינהליים בגין פעילות זאת. בעלי הגלינה-בר אף לא הכחישו שהם מפעילים את בית העסק ללא רישיון – אלא שלטענתם עיריית ת"א מסכלת במזיד ומטעמים פסולים את הוצאתו. בשורה התחתונה, בעלי הגלינה בר הודו בביצוע עבירות ובעבירה על החוק, אך עיקר טיעונם נסוב על האמירה הידועה "אבל למה להם מותר ולי אסור...".

ביום 26.08.2007 נתנה החלטתה של כבוד השופ' ענת ברון מבימ"ש מחוזי בת"א (בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים) במסגרת עת"מ 1943/07 (בש"א 31397/07). בהחלטתה המנומקת של כבוד השופטת ענת ברון, פרסה היא את המסכת העובדתית ומתחה ביקורת על התנהלות בעלי המועדון תוך שקבעה כי התנהלותם נגועה בחוסר נקיון כפיים. בהחלטתה ציינה כבוד השופטת ברון כי מהחומר שהובא בפניה נראה כי עיריית ת"א איננה נוקטת באכיפה בררנית. עוד ציינה השופטת ברון כי העתירה נגד עיריית ת"א הוגשה על ידי בעלי המועדון לאחר שעיריית ת"א סירבה ליתן להם רישיון עסק או היתר זמני לפעילות, לאחר שראש עיריית ת"א הוציא נגדם צו הפסקה מינהלי ולאחר שבקשתם לביטול צו זה נדחתה על ידי בית משפט וכך גם בקשתה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד לדיון בערכאת הערעור. ביום 10/8/07 הורה בית המשפט (כבוד השופט ע' מודריק) על מתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד למניעת פינויה מן השטח הפתוח וכן על צו מניעה ארעי האוסר למנוע ממנה השמעת מוזיקת רקע בשטח זה, וזאת עד לדיון והכרעה בבקשה. ואולם, בביקורת שנערכה על ידי מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית ת"א, בנמל תל אביב בלילה שבין 16 ל- 17 באוגוסט 2007, מספר ימים בלבד לאחר שניתן לטובת המועדון צו המניעה הארעי כאמור, התברר כי הגלינה בר מפרה את הוראותיו ומשמיעה בשטח הפתוח מוזיקה רועשתבסופו של יום דחתה כבוד השופטת ברון את בקשת הגלינה בר ואף חייבה אותם בהוצאות ע"ס 15,000 בתוספת מע"מ.
בעלי הגלינה בר לא אמרו נואש וערערו על החלטה זו ועל ההחלטה לעיכוב ביצוע בפני בית המשפט העליון. בתאריך 5.9.07 ניתנה החלטת כבוד השופטת מרים נאור מבית המשפט העליון במסגרת בר"ם 7515/07. בהחלטת בימ"ש העליון (שלא נזקק כלל לתגובת עיריית ת"א), נדחה ערעורם של בעלי הגלינה בר תוך מתיחת ביקורת נוקבת על כך שהעסק ממשיך לעבוד ללא כל היתר וללא כל היתר רשיון למרות צווי והחלטות בימ"ש.

עולה מהמקובץ עד עתה כי לבעלי מועדון הגלינה לא ניתן רשיון עסק, אך האם כך הדבר?

ביום 3.6.2010 התפרסמה כתבה של מוריה בן יוסף (זמן ת"א). בכתבה זו נמתחה ביקורת קשה על העירייה מצד בעלי עסקים בנמל ת"א. לטענת אותם אנשי עסקים, עיריית ת"א מקדמת עסקים מסוימים בנמל ת"א המקורבים להם. לטענת אותם גורמים, בעלי הגלינה מקורבים מאוד לסגן ראש עיריית ת"א עו"ד אסף זמיר וחבר מועצת עיריית ת"א אלון סולר שאף היה בעבר מבעלי הגלינה בר.

באותה כתבה נכתב כי מועדו הגלינה בר מתנהל מזה תקופה ארוכה ללא רשיון עסק. לעומת זאת, באותה כתבה צוטטו דבריו של מר אסף מזרחי (מבעלי הגלינה): "לגלינה יש רישיון עסק, וזה אולי אחד העסקים היחידים בנמל שיש להם רישיון"

האם בעלי מועדון הגלינה מקורבים לאלון סולר ולעו"ד אסף זמיר סגן ראש עיריית ת"א?


מסתבר שהתשובה לשאלה זו הנה חיובית. ביום 17.05.2010 פורסמה באתר "כלכליסט" כתבה מפרגנת של ארי ליבסקר על נדב שצר (מבעלי הגלינה-בר) בכתבה זו שנשאה את הכותרת "וויקאנד עם שצר" ספרו בעלי הגלינה הבר כי הריצו מטעמם את אסף זמיר (סגן ראש עיריית ת"א) ואת סיעת "רוב העיר" למועצת עיריית ת"א: "לקראת הבחירות הפעלנו חמ"ל והורינו כל היחצנים להתחיל לשלוח SMS ולעשות טלפונים, והנה אתה רואה את התוצאה".כיום מכהן אסף זמיר כסגן ראש עיריית ת"א. כשנשאלו בעלי המועדון מה יצא להם מזה, לא הכחישו הללו כי אסף זמיר מסייע להם בעניינים שהפריעו להם בהפעלה המקומות: "זה נותן לנו יותר כוח והשפעה בעירייה, לגבי כל העניינים שהפריעו לנו בהפעלה של המקומות שלנו, הוא עוזר לכל חיי הלילה".אסף מזרחי , מבעלי הגלינה בר הוסיף בפטרנליזם: "זמיר הוא ילד שמנמן ונחמד, שעזרנו לו הרבה".

לא יהיה מיותר עוד לציין , כי זמיר יושב היום גם בדירקטוריון חברת אתרים וכי רק השבוע אושר מינויו לדירקטוריון של חברת "אוצר ים". מדובר בשתי חברות עירוניות שעוסקות בפיתוח אזור החוף והנמל.


אז לגלינה בר יש רשיון עסק או לא?

ע"פ פסקי הדין שנתנו בכל הערכאות, נראה כי בתי המשפט לא אפשרו את הפעלת העסק במתכונת המקורית שנדרשה מצד הבעלים. כמו כן, ע"פ פרסומים באתר האיטנרנט של עיריית ת"א בחודשים יוני-יולי 2010, נראה כי מועדון הגלינה-בר עובד ללא רשיון עסק. למרות זאת, העסק כיום מתקיים ונראה שאין התנכלויות מיוחדות מצד עיריית ת"א. בהחלט ניתן להאמין לדברי הבעלים כי המהלכים שבצעו סייעו להם "בעניינים שהפריעו בהפעלת המקומות". יתכן מאוד שמבחינה חוקית העניין כשר , אך על כגון דא נאמר כבר במקומותינו "כשר, אבל מסריח".

 
מקורות:



15 ביוני 2010

מועדון MOVE נסגר בעקבות מכירת אלכוהול לקטינים

מועדון MOVE נסגר בעקבות מכירת אלכוהול לקטינים 01:47, פברואר 3 2007 ,ע"י משטרת תל-אביב.
במהלך פעילות של שוטרי מרחב ירקון אמש באזור נמל תל אביב, הבחינו בקטינים היוצאים ממועדון MOVE כשהם שתויים. בתחקור הוברר שנמכר להם אלכוהול. למועדון נכנסו בלשים של מרחב ירקון, ולאחר שנאספו ראיות לחשד שבמקום נמכר אלכוהול לקטינים, עוכבו שניים מעובדי המועדון. המועדון נסגר ובעליו זומנו לשימוע במרחב ירקון.

קישור מתוך האתר מאגר הפלילים של ת"א:
הפרסום משנת 2007
http://www.tacrime.org/?p=3424

מה זה שחור מבחוץ - ובחוץ ? | מאת דני אדינו אבבה YNET

מה זה שחור מבחוץ - ובחוץ?
דני אדינו אבבה רצה בסך הכל לצאת לרקוד בתל אביב, משימה שהתגלתה כבלתי אפשרית כמעט בשל צבע עורו. "זו מסיבה סגורה", היה התירוץ השכיח שקיבל. סלקטורים מתחשבים התנדבו להמליץ לו על מקומות מתאימים יותר, "בהם משמיעים מוסיקה שחורה". לאן הוא כן הצליח להשתחל? למועדון נידח בתחנה המרכזית הישנה ולמקום שבו הדורמנים היו אתיופים מאת דני אדינו אבבה פורסם: 04.07.05, 18:49


יום חמישי, 1:00, מועדון "אלנבי 40"

אני מגיע למקום עם מכנסי ג'ינס, חולצת טריקו חדשה, בושם בכמויות מסחריות ונעלי ספורט שיעידו שאני פה בשביל החפירות. זה מה שזרקתי על עצמי לפני שיצאתי לסבב מועדונים בתל אביב, לרקוד ולהתפרק קצת אחרי שבוע עבודה. בחוץ ממתינים עשרות אנשים לאישורם של הסלקטורים להיכנס, מבפנים בוקעת מוסיקה שמגבירה לכולם את החשק. בכניסה למועדון ניצבים חמישה הרי אדם, דורמנים הם קוראים לעצמם. נערות צעירות נשבעות בפניהם שהן יותר מבוגרות ממה שהן נראות ושלושה ערבים מהמשולש, שטרחו להגיע כבר באחת עשרה, עדיין מחכים בצד. "הם לא רוצים להכניס אותנו כי אנחנו ערבים", אומר לי אחד מהם ברגעי הייאוש. "זה לא בגלל שאתם ערבים", מסביר לו אחד הדורמנים, "זה בגלל שאתם נוגעים בבנות, ובגללכם בנות לא באות לפה". 20 דקות של המתנה חלפו, עד שהגעתי לשעת השין שלי מול הדורמן. "אין מוסיקה שחורה היום", הוא אמר כשראה אותי. "אבל באתי לרקוד, אני לא מחפש דווקא מוסיקה שחורה", עניתי. הוא הסתובב להתייעץ עם דורמן אחר, שאמר לי במבטא רוסי כבד: "פה מסיבה פרטית. אתה ללכת הביתה".
מנדי קטן, איש דתי ובעליו של "אלנבי 40": "לא הכניסו אותך כי משמרת הצניעות עושה לנו בעיות. הם רודפים אותי, ולכן אני לא מכניס כל אדם".

2:20, מועדון "MOVE"

התכנון המקורי היה לבלות במועדון "TLV", אבל במקום דורמנים עבי בשר מצאתי במקום גדוד של שוטרים, הרבה קהל ומועדון סגור. גם במועדון הסמוך "MOVE" עשרות אנשים צובאים על השרשרת שהציבו השומרים, ומהצד הלא נכון שלה – הצד שעדיין ממתין להיכנס – מתנהלת קטטה בין אחד הדורמנים לבין בחור צעיר מסורב כניסה. "המועדון יהיה שרוף", מאיים הצעיר. "אתה לא יודע מי אני. אני מנתניה. הכנסת את אח שלי, ואתה לא מכניס אותי? מי אתה, יא אפס!". השוטרים שהסתובבו באזור מנסים לשדל את הדורמנים להכניס את הבחור, אבל הם בשלהם. חד וחלק, הוא לא נכנס. "אני לא יודע למה, כל הזמן לא מכניסים אותי", הוא אומר לי כשנרגע. "אתיופים ומרוקאים לא מכניסים כאן. אח שלי, שנראה כמו אשכנזי, נכנס ואותי זרקו החוצה כי אמרו שזו מסיבה פרטית". פנימה אכן זורמים בחורים ובחורות עם חזות אשכנזית. בלונדינית חטובה לצדך גם היא כרטיס כניסה די מבטיח. מכיוון שאי אפשר להאשים אותי בגנים פולניים וגם בלונדינית חטובה אין לי, אני עדיין בתור, ממתין לחסדיהם של קבוצת דורמנים ושתי סלקטוריות. פה השיטה היא לנקוב בשם של מישהו שאתה מכיר, שהוא לקוח VIP של המועדון. משהו כמו "דוד שלח אותי". אבל מכיוון שאני מהסס לפני שאני בוחר איזה שם לזרוק, הסלקטורית מזהה את חוסר הביטחון שלי ואני נזרק מהתור לא לפני שהיא עושה לי טובה, ומנדבת לי שבמועדון אחר, לא רחוק, יש מסיבה עם מוסיקה שחורה.

אורן חזן, בעליו של "MOVE": "אצלנו אין סלקציות. יחד עם זאת, אנחנו מנסים להתאים את המסיבות לבני הגיל המיועדים להן. אני נגד סלקציות. אנחנו מכניסים ערבים, אם כי לא הרבה, ואנחנו גם מכניסים אתיופים. לפעמים קורה שהמקום מלא ונשארים רק מספר מקומות. במקרה כזה, אנחנו בוחרים להכניס את הלקוחות הקבועים שלנו. זה כנראה מה שקרה לך בימים שהיית אצלנו".

3:00, מועדון "VOX"


3:30, מועדון "DOME"


3:40, בר-מועדון "מקיאטו"


4:00, "ראסטה"

בסמוך למועדוני ליווי ונרקומנים מזדמנים, בתחנה המרכזית הישנה נמצא המועדון "ראסטה", אליו מכניסים אותי ללא שום בעיות. מה בתפריט? מוסיקה שחורה, כמובן.

יום שישי, 00:45, מועדון "האומן 17"

למוד כשלונות יום האתמול, הפעם השתדלתי לשוות לעצמי מראה כמה שיותר צעיר וחטוב, בתקווה שזה יעזור לי לצלוח את הסלקציה: מכנסיים צמודים, חולצה הדוקה וערימת ג'ל שאמור להכניע את התלתלים. מבחוץ, נראה "האומן 17" כהפגנה של סטודנטים שנה א' נגד העלאת שכר הלימוד. במילה אחת, בלגן. למעלה מעשרה שומרים מתבוננים על הקהל, כשמוסיקת הטראנס הבוקעת מבפנים מחרישה את האוזן. אני עומד בתור, מדליק סיגריה כדי להראות שאני עושה משהו ולא סתם ממתין בייאוש, אבל הפוזה לא עושה רושם על אף אחד. אני ממתין כבר 40 דקות. סוף סוף מגיע תורי. אני עובר את השלב הראשון של הבדיקות, שמא נאמר ההטרדה המינית: הדורמנים מפשפשים לי באשכים באגרסיביות. רק כשהם מגלים שאני לא מחביא שם רימון רסס, אני עובר לרחבה לשלב ב', בו יחליטו האם אני מספיק ראוי למועדון. במקרה שלי, התשובה הלא מפתיעה שלילית. "זו מסיבה פרטית היום", מסבירה לי סלקטורית צעירה. הפעם החלטתי למחול על כבודי ולהתחנן. "זו פעם ראשונה שלי פה", אני משדל אותה, "תכניסי אותי בבקשה, באתי מרחוק". "אתה ממש חמוד", היא מנסה למזער את העלבון שלי, "אבל זו מסיבה פרטית וגם אם הייתי רוצה, אני ממש לא יכולה להכניס אותך פנימה". "איזו שקרנית, זו לא מסיבה פרטית", אני שומע בחור ממלמל, בעודי נשלף החוצה למול המבטים המביכים של הקהל. בחוץ עומדים נפגעי תירוץ המסיבה הפרטית: שני אתיופים, 11 ערבים מיפו ושני בחורים עם גורמט. "הם אף פעם לא מכניסים אתיופים", אומר לי סלמון, בחור אתיופי שהגיע לכאן מרמלה. "זו הפעם הרביעית שלי פה, ואף פעם לא נכנסתי". "בשבוע שעבר דורמן אחד אמר לי, 'אתם האתיופים יכולים ללכת לתחנה המרכזית, שם יש לכם מוסיקה משלכם'", מספר אמרה, אתיופי מיבנה. כולם מחליפים קיטורים, ואני ממשיך ליעד הבא.
ראובן לובלין, בעליו של "האומן 17": "אנחנו עושים סוג של סלקציה, לגבי גיל ולגבי עבריינים ואנשים שנראים מסוכנים על פי ראות עינינו. גם בקרב ערבים אנחנו עושים סלקציה, ויחד עם זאת יש גם ערבים שנכנסים למועדון. הסלקציה שלנו היא סוג של התרעה. למשל, מי שיתפרע בתוך המועדון, לא ייכנס יותר לעולם. אני תומך בסלקציה, ואני לא חושב שיש עם זה בעיות. אני מצטער שלא נכנסת, אבל זה לא מסיבה גזענית, אתיופים נכנסים אצלנו בדרך כלל".

1:45, מועדון "SO"

ה"SO" הוא מועדון חדש שנפתח ברחוב הרכבת. מועדון חדש? יכול להיות שעדיין לא הספיקו לפתח שם כללי סלקציה נוקשים, אני מקווה ונעמד בסבלנות האופיינית לי בתור לצד עשרות צעירים אחרים. "חבל לך לנסות, לא יכניסו אותך", הדורמן זורק לי הערה אופטימית. "למה?" אני מתעקש לשאול אותו ולברר. "ככה", הוא עונה בלאקוניות ולא משאיר פתח למשא ומתן. אני לא מתייאש, וממתין עשרים דקות נוספות כדי לחזות בפלא: הסלקטור מכניס אותי! מי היה מאמין.

2:40, מועדון "MOVE"

ה"TLV" עדיין סגור, ואני מנסה שוב את "MOVE" הסמוך, שאתמול סולקתי ממנו בבושת פנים. ארבעים דקות אני עומד בסבלנות, עד שהסלקטורית קולטת אותי ומבשרת לי שאני לא יכול להיכנס כי זו מסיבה לחברים. אני: "מה זה מסיבה לחברים, אני..." הסלקטורית: "אתה לא חבר. אין לי זמן לפרט לך, ואם תמשיך אני אקרא לדורמנים שיזרקו אותך".

4:40, מועדון "ראסטפריי"

יש לי תחושה שכמו אתמול, גם הפעם איזור התחנה המרכזית יהיה ידידותי יותר עבורי, ואני אכן צודק. מול מועדון "ראסטפריי" מתבצעות בגלוי כמה עסקאות סמים, ומעבר לכביש בוקעת מוסיקה אמהרית ממקלט ישן. את העלבונות הרבים שצברתי ביומיים האחרונים אני מותיר בכניסה, ונכנס פנימה, למקום בו סוף סוף הסלקטורים לא מבשרים לי שאני כנראה לא מתאים להיות חבר במועדון שלהם.



ב"מקיאטו" הסמוך ל"DOME", מעדכן אותי הקהל שבחוץ שכאן משמיעים מוסיקה ישראלית יפה. אני אוהב מוסיקה ישראלית יפה, ולכן מנסה להיכנס. כלומר, זה נשאר בגדר ניסיון. השומר טוען שהערב מיועד ללקוחות קבועים של המקום, ושאם אני רוצה לרקוד הורה, אני מוזמן לבוא בשלישי בערב. במילים אחרות – היום לא.
שלמה דניאל, בעליו של "מקיאטו": "אצלנו אין סלקציה, אם כי הייתי מאוד רוצה שתהיה. במקרה שלך, כנראה שהמקום היה מלא ולכן לא הכניסו אותך". במרחק שתי דקות מה"VOX", מודיע לי חגיגית שומר ממוצא רוסי ש"אין כניסה". כשאני שואל למה, הוא משיב: "היום זה נשים". "מה הסיפור?" אני מתקשה להבין, "זה בדיוק מה שאני מחפש!". "היום זה לסביות", הוא עונה. "תבוא מחר, יש מסיבה של הומואים". שוב אני בחוץ, אבל הפעם לפחות אני לא יכול להאשים בכך את צבע העור שלי.
חיים פנחס, בעליהם של המועדונים "VOX" ו"DOME": "ביום חמישי שבו נכחת אכן היתה אצלנו מסיבת לסביות". אחרי שעתיים מתסכלות, אני מגיע ל"VOX" ובלב ניצתת תקווה: הדורמנים אתיופים. האם גם הם ישחקו אותה קשים להשגה, או אולי יפגינו אחוות אחים ויכניסו אותי פנימה? תוך דקות ספורות בלבד, אני מקבל את התשובה: אני בפנים, הללויה!

קישור:


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3108088,00.html



תגרה במועדון MOVE בנמל ת"א

אדרי היה מעורב בתגרה במועדון בת"א.
קשר בית"ר י-ם היה מחוץ ל-"MOVE" כשהתפתח ויכוח שגלש לאלימות – עזב את המקום לפני שהמשטרה הגיעה. אדרי ל-ONE: היו קצת ויכוחים ודחיפות - זה הכל. כפיר אדרי - "לא רבתי עם אף אחד מכות" מאת אופירה אסייג 11/08/2002 17:26
קשר בית"ר י-ם, כפיר אדרי, היה מעורב אמש (שבת) בתגרה המונית במועדון "MOVE" בנמל ת"א. קפטן מכבי חיפה, אריק בנאדו, שבילה באותה שעה במועדון שנקרא "איי 4" נקרא לעזור לאדרי אולם כשהוא הגיע למקום אדרי כבר עזב. עדי ראיה, שנכחו במקום, סיפרו ל-ONE:
"כפיר הגיע למועדון, ואחרי זמן קצר התפתח ויכוח בינו לבין מספר אנשים שהמתינו מחוץ למועדון. הויכוח גלש לפסים אלימים ומכות נמרצות. אחרי שכפיר שמע שמשטרה עומדת להגיע בכל רגע הוא מיהר לעזוב את המקום".

הבעלים של ה-"MOVE", אורן חזן, מסר בתגובה ל-ONE:"אני קודם כל רוצה להדגיש שהמכות היו מחוץ למועדון שלי ולא בתוכו. סלים טועמה חגג יום הולדת במועדון שלי, והגיעו המון כדורגלנים לחגוג אתו, ובכלל לבלות במסיבת הסגירה של המועדון שעשינו אתמול בלילה. בשלב מסוים המועדון התמלא עד אפס מקום והפסקתי להכניס אנשים, בחוץ המתינו עוד הרבה אנשים שרצו להיכנס ולא יכלו. חלק מהם היו מאוד ממורמרים והאווירה התחילה להתחמם. הזמנתי מיד משטרה, אבל היא הגיעה באיחור של 20 דקות, והמכות ההמוניות בחוץ כבר התחילו. היו שם מכות רציניות עם הרבה מאוד אנשים, ולא מדובר בויכוח של שניים-שלושה אנשים אלא הרבה יותר – עשרות אנשים. ראיתי את אדרי מסתובב שם, אבל אני לא יודע אם הוא היה מעורב במכות.
אדרי אמר בתגובה: "לא רבתי עם אף אחד מכות, היו קצת ויכוחים ודחיפות והמשטרה הגיעה למקום כדי להפריד במכות של חבר'ה מבת-ים. זה הכל".
קישור:

מועדון ה-Move בת"א יפצה מבלה שהתחשמל | MYNET

מועדון ה-Move בת"א יפצה מבלה שהתחשמל
צעיר התחשמל ממנורה שנפלה עליו בעת בילוי במועדון, לפני שבע שנים. בשבוע שעבר נקבע כי יפוצה ב-10,000 שקלים מאת יוסי אליאס פורסם: 15.02.09, 15:34
חשמל במועדון: צעיר שבילה במועדון ה-Move טען כי התחשמל כתוצאה ממנורה שנפלה עליו בעת שרקד בקומת הגלריה של המועדון. בעלי המועדון ניסו להכחיש כי קיימת במועדון גלריה, אך ביום חמישי שעבר פסקה השופטת זהבה אגי כי על הבעלים לפצות את הצעיר ב-10,000 שקלים בגין הכאב והסבל שחווה.
בשנת 2002 הגיע אסי לבון, קצין צה"ל שיצא לחופשת סוף שבוע, עם חבריו למועדון ה-Move שבמתחם נמל תל אביב, נכנסו ועלו אל קומת הגלריה העליונה. על פי כתב התביעה, בעת שלבון וחבריו רקדו ברחבה, ניתקה מתקרת המועדון מנורה שפגעה בגבו של לבון. כתוצאה מכך התחשמל לבון ונשכב על רחבת הריקודים. חבריו של לבון הבהילו את חברם הפצוע לבית החולים "אסף הרופא", שם אושפז למשך שלושה ימים, כשהוא מתלונן על כאבים בחזה וביד שמאל. במהלך הדיון בתביעה, שהגיש לבון בבית משפט השלום בתל אביב נגד החברות המפעילות את המועדון, הכחישו בעלי המקום את טענת הצעיר, כי התחשמל מפגיעת מנורה בזמן שבילה במועדון, ואף טענו כי לא קיימת גלריה במקום. אך בעת שמנהל המועדון, תומר בן יוסף, העיד בבית המשפט, הוא סתר את דברי ההגנה ואישר כי במועדון ה-Move אכן קיימת גלריה. השופטת זהבה אגי קיבלה באופן חלקי את התביעה ופסקה כי על בעלי המועדון לפצות את לבון ב-10,000 שקלים בגין כאב וסבל.

קישור:

מושפלים בכניסה: סלקציה בשרשרת במועדון "תל אביבה" | מאת קורין צעירי כתבת זמן ת"א

קבוצת צעירים שהגיעה למסיבת יום ההולדת של חברם אשר נערכה במועדון "תל אביבה" מנסה עד עכשיו להתאושש מהזובור הציבורי שארגנה להם הסלקטורית בכניסה בתפריט: פקודות להוריד עגילים, הוראות "להעיף" שרשרות והותרת בעלי חזות מזרחית מחוץ למועדון / קורין צעירי 8/12/2009 13:02


סלקציה לא נעימה, שלא לומר מעליבה, בכניסה למועדונים בתל אביב היא דבר ידוע ומוכר שכמעט כל אחד עבר אישית, אבל אפילו הבליינים המנוסים שהגיעו למועדון "תל אביבה" בנמל לפני כעשרה ימים נותרו המומים מול מפגן הגסות של הסלקטורית במקום, שהשפילה אותם באופן חמור במיוחד. לטענת הצעירים, הסלקטורית פשוט לא אהבה את אופן לבושם ואת העובדה שעורם שחום משלה. החוויה המשפילה התרחשה ביום הולדתו של בן בבאי בן 28, שהוא חגג אותו ב"תל אביבה". בבאי הזמין מקום לחמישים מקרוביו וחבריו, והתבקש על ידי היחצן של המועדון להעביר לו רשימה מסודרת של כל המוזמנים כדי למנוע בעיות ואי-הבנות בכניסה. "אבל הבעיות התחילו כבר לאחר שנכנסו 15 המוזמנים הראשונים", אמר בבאי. "פתאום הסלקטורית הודיעה לכל מי שמחכה בתור להיכנס ליום ההולדת שלי להתקבץ סביבה, ואז היא הכריזה בפניהם: 'טוב, שיהיה ברור שעם איך שאתם נראים, לא כולם ייכנסו'". מסתבר כי הסלקטורית לא חיבבה במיוחד את סגנון הלבוש ואת הסטיילינג של הצעירים. "היא עברה עלינו אחד-אחד, והעירה הערות בצורה גסה", סיפר אושרי חזי בן ה-22. " לחבר שלי היא אמרה:'אתה! תוריד את העגילים האלה', לשני היא הורתה 'סגור את הכפתור בחולצה', עליי היא ציוותה 'תעיף את השרשרת', ולבסוף אמרה לאחד מאתנו:'ואתה בכלל לא נכנס בכל מקרה'. היינו בהלם. העגילים של חבר שלי היו עגולים קטנים שצמודים לאוזן, לא משהו בולט, והשרשרת שלי הייתה של מגן דוד קטן. לא הבנו מה הבעיה"."חברים שלי התווכחו אתה, וגם אני יצאתי כל שנייה החוצה כדי לשכנע אותה שתכניס אותם, אבל כלום לא עזר", מוסיף בבאי. "היא אפילו לא הסכימה להסביר למה היא לא מכניסה. לא הייתה בעיה עם הגילים שלהם, הם לא התפרעו או הפגינו אלימות כלשהי, ולא דיברו אליה לא יפה. "היה לזה ריח חזק מאוד של גזענות - כמעט כל מי שלא הוכנס היה בעל חזות מזרחית, ולא היה צריך להיות גאון כדי להבין שהתכשיטים למיניהם כנראה מתקשרים אצלה בראש לקטע ערסי". חבר נוסף - עדן דרוקמן-טל (30) - בטוח גם הוא שמדובר בעניין עדתי. "לי יש חזות אשכנזית. אני הגעתי הרבה אחרי כמה מהחברים, והיא ישר הכניסה אותי, בלי בעיות", סיפר. "בסופו של דבר זכו רק כמחצית מהמוזמנים לחגוג לבן יום הולדת בתוך המועדון, והשאר נאלצו ללכת בבושת פנים למקום אחר. "אני כעסתי על עצמי מאוד שלא הלכתי מיד אחרי שזה קרה כי אין לי שום רצון לבלות במקום כזה. אני עורך דין במקצועי, ואני מתכוון לבדוק את העניין הזה ברמה המשפטית כדי לראות מה אפשר לעשות". יצוין כי כבר לפני כשנה פורסם בזמן תל אביב בפרוטרוט על קוד הלבוש שמועדוני תל אביב מכתיבים, ולפיו כמה ברים מסרבים להכניס בליינים שלובשים גופיות וחולצות מקושקשות, נועלים כפכפים ומעוטרים בשרשרות. ממועדון "תל אביבה" נמסר בתגובה לכתבה: "הטענה שהמועדון עושה סלקציה על בסיס עדתי היא קשקוש מוחלט, לפחות חצי מהמבלים אצלנו הם ממוצא מזרחי או בעלי חזות מזרחית, וכל מי שיגיע אלינו ייווכח בזה בעצמו. "גם מבחינת לבוש וסטיילינג - יש הנחיה ברורה של ההנהלה להימנע באופן מוחלט מהערות פוגעניות כאלה ואחרות, וסלקטוריות אצלנו יודעות שיש להן רשימות מוזמנים ולפיהן הן עובדות, בלי קשר לאיזה עגילים הלקוח עונד או אם החולצה שלו לא מוצאת חן בעיניהן. ייתכן שמדובר במקרה נקודתי עם סלקטורית ספציפית, אנחנו נקיים עמה בירור ונפעל לפיו ".

קישור:


14 ביוני 2010

בעלי המועדונים נאבקים למען ה"סלקציה" | מאת: גיל סימה, מערכת וואלה!

חדשות יום שני, 14 ביוני 2010, 6:01


הצעת חוק ה"סלקציה" שתעלה הבוקר לדיון בכנסת מעוררת את חמתם של בעלי המועדונים והברים. "האלימות רק תגבר ותתפשט - שלא תגידו שלא אמרנו לכם"

בעלי המועדונים מבקשים לשכלל את הצעת החוק ולהוסיף לה מתן אפשרות לסינון ראשוני אשר יהיה מצוי בידיו של המאבטח רק לשם הגנת קהל המבלים. לאחר שעברה בקריאה טרומית בכנסת ונידונה בוועדת השרים לחקיקה הגיע תורה של וועדת הכלכלה לדון הבוקר (שני) בהצעתו של ח"כ שלמה מולה, אשר מבקשת למנוע את תופעת האפליה הנוצרת בכניסה למועדונים וברים רק בשל הטענה המפוקפקת ל'סלקציה".

"החוק הזה לא יעבוד. הוא פשוט בעייתי מידי", אמר לוואלה! חדשות תומר מור, בעליו של מועדון 'רדיו אי.פי.ג'י.בי' ובר 'הארבעה'. מור מכיר את חיי הלילה התל אביביים מזה שנים רבות ולדבריו יש אמנם מספר מועדונים אשר מבצעים סלקציה לא חוקית אבל הרוב עושה סינון ראשוני של אותם טיפוסים בעייתיים היכולים לשמש מקור לאלימות בתוך המועדון. "יש לנו מספיק ניסיון להבחין מתי אדם מגיע למועדון כשהוא שיכור, מתנדנד כולו ואז אין ברירה- חייבים להשאיר אותו בחוץ, מה? עדיף שהוא ילך מכות בתוך המועדון?", אמר.

על פי הצעת החוק, שיטת האפליה פועלת בדרך מתוחכמת למדי כאשר אדם המבקש להיכנס למועדון נתקל בסירוב מוחלט מצד ה"סלקטורים". אם שפר מזלו והמסיבה אינה "למוזמנים בלבד" הוא מתבקש להמתין זמן ארוך מחוץ למועדון עד שהוא מתייאש ונסוג.

בעלי המועדונים לא מתייאשים ובאחרונה החליטו להתאגד תחת גוף המכונה "איגוד הברים והמועדונים" ולצאת באופן מאורגן נגד הצעת החוק המתגבשת במתכונתה הנוכחית. דוד טור, בעליו של מועדון ה"ברקפיסט" וה"חתול והכלב" בת"א מסביר שהמאבק שהוא מנהל יחד עם חבריו לתחום לא בא לצאת נגד הצעת החוק אלא לשכללה ולהוסיף לה בין היתר דגש על מתן אפשרות לסינון ראשוני אשר יהיה מצוי בידיו של המאבטח רק לשם הגנת קהל המבלים.

"אני יכול להבטיח לך שברגע שהחוק יאושר, האלימות תיכנס למועדונים ושלא יגידו אחרי זה לא ידעתי ולא שמעתי", אומר טור. אחרי 12 שנה בתחום הוא יודע כבר לאבחן מי יכול לגרום לו בעיות בתוך המועדון. "כאשר הדלת תהיה פתוחה בפני כולם לא תהיה לנו כל אפשרות למנוע אלימות", הוא אומר ומוסיף כי תופעת הסלקציה נופחה מעבר לכל פרופורציה אמיתית בשטח ואינה משקפת את מרבית המועדונים הפעילים.

קישור:

תביעה על הפליה נגד "וילה סוקולוב" בת"א | מאת יוסי אליאס

שלושה ערבים נוצרים תושבי יפו, העובדים בשגרירות בריטניה, לא הוכנסו למסיבת יום הולדתו של עובד שגרירות אחר במועדון. / מאת יוסי אליאס כתב MYNET ת"א יפו פורסם: 01.03.09, 08:12

בעיות בהסברה: עובד שגרירות בריטניה הזמין את חבריו לעבודה למסיבת יום ההולדת שלו ב"וילה סוקולוב". שלושה מהמוזמנים, ערבים נוצרים תושבי יפו, לא הורשו להיכנס גם לאחר שחברם הסביר לסלקטורית כי הוא הזמין אותם למסיבה. עורך הדין שראל כהן הגיש בשם השלושה תביעה נגד המועדון בטענה כי "המניע האמיתי למניעת כניסתם הוא הפליה על רקע מוצאם והשתייכותם הגזעית דתית". בחודש ינואר השנה הוזמנו ויליאם גאוי ומישל קאסב, תושבי יפו, למסיבת יום הולדת של חבר לעבודה, שחגג בבר התל אביבי "וילה סוקולוב". השניים, עובדי שגרירות בריטניה, הגיעו עם בת הזוג של גאוי, אליזבת, אל המועדון. שלושת המוזמנים, שהמתינו בפתח המועדון, הודיעו לסלקטורית שהם באו אל מסיבת יום ההולדת של חברם. הסלקטורית ביקשה מגאוי שיראה לה את תעודת הזיהוי שלו ולאחר שהציצה בה, הודיעה לשלושה כי עליהם להמתין בצד עד השעה 22:00, כיוון שאיחרו למסיבה. גאוי, חברתו אליזבת וקאסב המתינו מחוץ למועדון בזמן שחבריהם לעבודה, שגם הוזמנו למסיבת יום ההולדת, נכנסו ללא בעיה.לאחר יותר משעת המתנה, חברם של גאוי וקאסם, שחגג את יום ההולדת, יצא אל פתח המועדון והסביר לסלקטורית כי השלושה הוזמנו לחגוג עימו במקום. למרות הסבריו של החבר החוגג, הסלקטורית עמדה בסירובה ולא הכניסה את גאוי, אליזבת וקאסב. השלושה הבינו באותו ערב כי כבר לא ייכנסו אל המסיבה של החבר, והחליטו לעזוב את המקום. בכתב התביעה, שהגיש עורך הדין שראל כהן לבית משפט השלום בתל אביב, טוענים גאוי, אליזבת וקאסב כי הסלקטורית השפילה וביזתה אותם בפני חבריהם לעבודה בשגרירות. עורך הדין כהן ציין כי "שמם הטוב נפגע גם בקרב בכירים הממונים עליהם בשגרירות, ואף בפני שגריר בריטניה בישראל, אשר שמע אודות המקרה מעובדי השגרירות". גאוי, אליזבת וקאסב תובעים מבעלי מועדון 'וילה סוקולוב' 120 אלף שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, העלבון שחשו כאשר חבריהם לעבודה ראו אותם מושפלים בכניסה למועדון והפגיעה בשמם הטוב. לא ניתן היה להשיג את תגובת בעלי המועדון.



קישור:

13 ביוני 2010

קצין: "נזרקתי מהמועדון כי 'אין מקום לערסים'"

קצין: "נזרקתי מהמועדון כי 'אין מקום לערסים'"מפקד בבה"ד 1 הגיע עם צועריו למועדון ה'לכת' בכפר ויתקין לחגוג את סיום קורס הקצינים. ואולם לדבריו, הוא נדרש להוריד עגילים ושרשרת בכניסה ומאוחר יותר הוצא מהמועדון. במועדון טוענים: לא מכירים את המקרה / מאת אמיר בוחבוט כתב NRG 27/2/2007 19:50.


סגן חיים זגורי, מפקד צוות בבה"ד 1, בסך הכל רצה לחגוג עם הצוערים שלו את סיום קורס הקצינים במועדון ה"לכת" בכפר ויתקין, אך נאלץ לעבור חוויה משפילה, כאשר הוצא בבושת פנים מהמקום, לאחר שאנשי המועדון טענו שאינם רוצים שיהיו בו "ערסים". זגורי, שמתכוון להגיש תלונה במשטרה על אפליה בעקבות המקרה שאירע לפני כחודש, סיפר: "השפילו אותי מול הקצינים שאתמול היו הצוערים שלי". במועדון טוענים כי "עצם העובדה שהוא היה בתוך המועדון מוכיחה שלא נעשתה סלקציה או אפליה".
זגורי התגייס לצה"ל לפני כשלוש שנים והוסמך כחובש קרבי. מאוחר יותר יצא לקורס קצינים בבה"ד 1, סיים בהצטיינות ומונה לראש מדור תיאום אזרחי במפקדת התיאום והקישור של צה"ל ברצועת עזה. בין היתר, הוא היה אחראי על התיאום הביטחוני מול מנגנוני הביטחון הפלשתיניים ועל תיאום פרויקט הכרטיסים המגנטיים שהוענקו לפלשתינים.
לפני ארבעה חודשים מונה זגורי למפקד צוות בגדוד חרוב בבה"ד 1 והדריך את קציני היבשה מזרועות המודיעין, הלוגיסטיקה והחימוש. ב24 בינואר 2007 הוא סיים להדריך את המחזור הראשון שלו, ויום לאחר מכן היה אמור לחגוג עם הצוערים במועדון "הלכת" בכפר ויתקין.
זגורי הגיע למועדון עם סגל המפקדים ועם הצוערים שהפכו יום קודם לכן לקצינים בצה"ל. "כבר בכניסה למועדון הבנתי שיש סלקציה בניגוד לחוק", סיפר ל-nrg מעריב. "בכניסה למקום אמרו לי: 'תוריד את העגילים שלך והשרשרת כי זה לא תואם את הלוק של המועדון'".
הקצין המצטיין טוען כי ניסה לשכנע את אנשי המועדון לוותר על דרישתם המביכה, אך ללא תועלת. לבסוף, שילם זגורי 50 שקל, הוריד את העגילים ואת השרשרת ונכנס למועדון.
"התקשרתי מתוך המועדון למשטרה והתברר לי שמדובר בעבירה על החוק ושאסור לעשות סלקציה על פי מראה, שמזכירה תקופות חשוכות", אמר. "לכן החזרתי את העגילים". לפתע, הוא מספר, ניגש אליו הסלקטור וביקש ממנו לצאת החוצה. זגורי ניסה להסביר לו כי אסור לבצע סלקציה על פי מראה אך הסלקטור לא השתכנע.
"הוא משך אותי ביד, הוציא אותי החוצה ואמר לי שהוא לא רוצה ערסים אצלו במועדון", מציין זגורי. "הג'קט שלי נשאר במועדון והוא לא נתן לי לקחת אותו. יותר מזה, הוא לא החזיר לי את הכסף בטענה שעברתי על כללי המועדון".
זגורי נאלץ להתקשר לחבריו שיוציאו לו את המעיל ולחזור הביתה בבושת בפנים. "הרגשתי ממש מושפל. צוערים שאתמול הייתי המפקד שלהם ראו איך מסלקים אותי מהמועדון. ממש התביישתי", הוא מספר בכאב. "אני מחנך את הצוערים שאדם הוא אדם באשר הוא, ולא ייתכן שיבזו אותי או מישהו אחר בצורה הזו. אני מתכוון להגיש תלונה במשטרה ולא לעבור על כך בשתיקה".
קצינים בבה"ד 1 טוענים כי קיימת תופעה של יחצ"נים מכמה מועדונים וביניהם ה"לכת" שמגיעים לבסיס, מחלקים הזמנות למסיבות במהלך טקס סיום קורס הקצינים, ומבטיחים לחלק מאנשי הסגל שלא יעשו סלקציה ותמורת הבאת הצוערים לחגוג במועדון הם ייהנו משתייה וכרטיס כניסה חינם.
בעקבות המקרה הנחו מפקדים בבה"ד 1 לא לאפשר ליחצ"נים של מועדון ה"לכת" להיכנס למתחם הבסיס כדי לפרסם אירועים במקום.
ממועדון הלכת נמסר בתגובה: "המקרה נבדק מול גורמי האבטחה של המועדון, והם אינם מכירים את האירוע הנדון. מעבר לכך, עצם העובדה שהוא היה בתוך המועדון מוכיחה שלא נעשתה סלקציה או אפליה. אם הוא הוצא מהמועדון זה ככל הנראה בגלל התנהגות לא הולמת או מסיבות של אבטחה, עקב התפרעויות או פגיעה בקהל המבלים".
עדכון אחרון : 28/2/2007 0:39
קישור:

סלקציה זה כאן | מאת תמי ליבנה

סלקציה זה כאן או מועדון לכת בכפר ויתקין אין לאן ללכת / מאת תמי ליבנה.

ביום שלישי סיימה ביתי קורס מקצועי בצה"ל. יחד עם כל הקבוצה תאמו לחגוג מסיבת סיום במועדון "לכת" בכפר ויתקין. יוני, אחד מחברי הקבוצה לא עמד בסלקציה – הוא כהה עור – שומו שמיים הילד החייל ממוצא תימני – אתה לא נכנס! קדמו את פניו הגורילות בכניסה.הבת שלי חזתה במו עיניה, בארץ היהודים, במדינה שמשרד החינוך שלה שולח קבוצות נוער לראות מה עשתה הסלקציה ליהדות פולין – במו עיניה העוצרות דמעות ראתה איך לא נותנים ליוני שבבוקר היה במדי צה"ל להכנס בערב למועדון לכת.
מה מסבירים לילדים האלה שחלקם הסבו אחור יחד עם החבר הפגוע?
מה אומרים להם על never again ???
איך במדינה כמו שלנו שאמורה להיות כור היתוך עדיין יש סלקציה לפי צבע?
למה אנחנו שותקים?
למה אנחנו מחכים?
הבת שלי אומרת שהיא לא תחזור לשם והילדים שלכם?
אני זועמת לא יכולה לשתוק ואתם?
תמי.

קישור:

10 ביוני 2010

בעלי עסקים בנמל: עיריית ת"א מקדמת מועדונים בבעלות של מקורבים | מאת מוריה בן יוסף.

בעלי עסקים בנמל: עיריית ת"א מקדמת מועדונים בבעלות של מקורבים.

בעקבות הפרסום בזמן תל אביב בעלי עסקים טוענים: המדיניות החדשה בנמל תל אביב מיטיבה עם בעלי מועדונים וברים המקורבים לבכירים בעירייה. סגן ראש העירייה, אסף זמיר: אלו האשמות לא מבוססות
מוריה בן יוסף כתבת זמן תל אביב 3/6/2010 16:02
בעלי עסקים בנמל תל אביב טוענים: המדיניות החדשה שהעירייה מובילה בנוגע למתחם הנמל מיטיבה עם בעלי מועדונים וברים מסוימים, אשר מקורבים לגורמים בכירים בעירייה.

לפני שבוע נחשף בזמן תל אביב כי העירייה גיבשה מסמך מדיניות חדש שמטרתו "להחיות" את מתחם הבילויים בנמל על ידי עידוד עסקים הפועלים גם בשעות היום, ואי-חידוש רישיונות ואי-מתן היתרים למועדונים ולברים חדשים הפועלים בשעות הלילה בלבד.

כעת טוענים כמה מבעלי העסקים בנמל כי בין אלה שייהנו מהמדיניות החדשה ישנם כמה בעלי מועדונים ותיקים כמו טייקון חיי הלילה רל נדל, מבעלי המועדונים TLV וצ'ין-צ'ין ומסעדת שלוותה, ואסף מזרחי, בעליו של הבר גלינה, אשר לפי נתוני אגף הרישוי בעירייה, מתנהל כבר תקופה ארוכה ללא רישיון עסק.

לטענת בעלי העסקים, השניים מקורבים לבכירים בעירייה, ובהם סגן ראש העירייה אסף זמיר וחבר המועצה אלון סולר, לשעבר אחד השותפים בגלינה. מזרחי אף היה תומך בולט של רשימת רוב העיר, אשר זמיר וסולר שייכים אליה.

"המקומות של נדל ומזרחי מתיישנים, והמקום שאני פתחתי ייתן להם מכה לא קטנה", טען השבוע בעליו של בר חדש ומצליח במתחם הנמל, אשר טרם קיבל רישיון וחושש כעת שהמדיניות החדשה של העירייה תמנע את קבלתו בעתיד. "ככה רוצים לטרפד כל מהלך של עסקים שהם מהווים תחרות. מה שיקרה הוא שלא ייתנו רישיונות לעסקים החדשים וינסו לסגור אותנו, ולהם אין שום בעיה כי הם מקושרים".

רב הנסתר על הגלוי
גורם בעירייה מאשר כי זמיר היה שותף בדיאלוגים ואף יעץ בתהליך התכנון של גיבוש המסמך. לדבריו, בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בשבוע שעבר היה זמיר חבר הוועדה היחיד שביקש לאשר כבר עכשיו את המדיניות החדשה. "הוא אמר לחברי ועדת התכנון והבנייה: 'אם אתם דוחים את אישור המדיניות, אתם מאפשרים אנרכיה'".

יש לציין כי זמיר יושב היום גם בדירקטוריון חברת אתרים וכי רק השבוע אושר מינויו לדירקטוריון של חברת "אוצר ים". מדובר בשתי חברות עירוניות שעוסקות בפיתוח אזור החוף והנמל.

"הדרך שהביאו בה את הנושא לדיון, רב היה בה הנסתר מן הגלוי", טוען בכיר בעירייה.

"פתאום ישנו ניסיון להסדיר סוג חדש של עסקים, שבמקום להגדירם לפי מהות השימוש - מנסים להגדירם לפי שעות השימוש, כלומר עסק שפתוח בבוקר ומוכר ארוחות קלות ובערב פתוח כדיסקוטק ייחשב עסק של יום, ו'כאילו' תותר פעילותו, אפילו שהוא דיסקוטק, וידוע שבנמל יש מגבלה של דיסקוטקים".

רל נדל אמר בתגובה: "בתור נציג של ועד בעלי העסקים גם בנמל וגם במתחם שפך הירקון, אנחנו פועלים הרבה זמן לצמצום הפעילות הלילית בנמל, שפך הירקון ויריד המזרח. היוזמה היא של העירייה, אך בתמיכה מלאה של בעלי העסקים, שחושבים כי הפעילות בלילה היא יותר ממה שהמתחם יכול להכיל".

איני מרגיש צורך לענות להם.

אסף מזרחי אמר בתגובה: "לגלינה יש רישיון עסק, וזה אולי אחד העסקים היחידים בנמל שיש להם רישיון. בכל שבוע נפתח מקום חדש במתחם, ולי אין שום בעיה עם זה, המקומות שלנו מצליחים מספיק. אני רק לא בטוח שהנמל מותאם לכל כך הרבה מקומות ליליים".

אסף זמיר מסר בתגובה: "שטויות. אני מצר על כך שהכתבת, כמו רבים ולא טובים בעיתונות הישראלית, מפרסמת האשמות לא מבוססות מפי 'גורמים'. אם היה בסיס אמיתי ועובדתי לדברים, הם היו מתראיינים בשמם. גורמים אלו, שאין לדעת אם הם קיימים או פרי דמיונה הקודח של הכתבת, ברור שלא טרחו, כמוה, לבדוק את העובדות, לקרוא או לחקור, ואיני מרגיש צורך לענות להם. אשמח לענות לכל שאלה או האשמה הנאמרת בשם אומרה ואשר יש לה שמץ של ביסוס עובדתי".

חבר המועצה אלון סולר: "לא הייתי שותף לגיבוש התכנית, ושמעתי על עצם קיומה רק בדיעבד. מלבד זה, אני אישית מעולם לא השתתפתי בדיון או בהחלטה אשר נוגעים לעסקים שהייתי מעורב בהם. אסף מזרחי תמך ברשימת 'רוב העיר' עם עוד הרבה בעלי עסקים, שכן חלק מהמצע שלנו הוא לשמור על תל אביב עיר ללא הפסקה לטובת בלייניה".
קישורים:

9 ביוני 2010

מרכז תמורה | המרכז המשפטי למניעת אפליה

מרכז תמורה - המרכז המשפטי למניעת אפליה, הנו ארגון ששם לנגד עיניו את המלחמה באפליה בישראל על כל גווניה. "מרכז תמורה" הוקם בשנת 2006 על ידי ד"ר יפעת ביטון, מומחית לשינוי חברתי דרך דיני הנזיקין ועורכות/י הדין קלריס חרבון, עורכת דין כלכלית-חברתית ומומחית לשינוי חברתי במיוחד דרך דיני הקניין ואייל שטרנברג, מומחה לפיצוי נפגעי/ות הטרדה מינית. "מרכז תמורה" נרשם באופן רשמי כעמותה בחודש ינואר 2007 (ע.ר. 580470201). אחד הפרוייקטים העיקריים שמקדם כיום הארגון, הנו פרויקט העוסק בעיקר בייצוג של מזרחים/מזרחיות (ובעקבות פניות של ארגונים נוספים לתמורה, גם בייצוג אתיופים ופלסטינים) בתיקי אפליה שונים בקבלת שירותים, כמו בכניסה למועדונים, קבלה לעבודה, קבלה לבתי-ספר ועוד.
"מרכז תמורה" מייצג ללא תשלום חברות וקהילות מיעוט שאינן זוכות להכרה ו/או לשוויון מהותי בישראל, שסובלות באופן מתמשך מהדרה, גזענות ואפליה על ידי החברה הישראלית; ופועל לשינוי מיצובן.

חברי צוות ארגון תמורה הם:


עו"ד תמי קצביאן – LL.B - בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן. תמי התמחתה באגודה לזכויות האזרח בישראל ולומדת כעת לימודי תואר שני במשפטים במסלול חברה, משפט ופוליטיקה (מסלול מחקרי) באוניברסיטת תל-אביב.



עו"ד ד"ר יפעת ביטון, (LL.B; LL.M; PH.D) – עומדת בראש מרכז "תמורה" לשינוי חברתי דרך המשפט [חברת הקרן החדשה לישראל] . מנהלת מחלקת עוולות חברתיות, נזיקין ויועצת למחלקת נפגעי/ות עבירה -חוקרת מבקרת, פוסט דוקטורט – בית-הספר למשפטים, אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג', ארה"ב, מוסמכת לדוקטורט בתחום דיני הנזיקין - הפקולטה למשפטים - האוניברסיטה העברית, ירושלים, בוגרת תואר ראשון, מוסמכת תואר שני בפקולטה למשפטים בהצטיינות. חוקרת מבקרת, פוסט דוקטורט – בית-הספר למשפטים, אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג', ארה"ב, מוסמכת לדוקטורט בתחום דיני הנזיקין - הפקולטה למשפטים - האוניברסיטה העברית, ירושלים, בוגרת תואר ראשון, מוסמכת תואר שני בפקולטה למשפטים בהצטיינות. התמחתה בלשכתו של כבוד השופט מיכאל חשין, בית המשפט העליון . שימשה כחברה בכתב העת "משפטים", הפקולטה למשפטים, ירושלים. מתמחה ויועצת למשרד בתחום דיני נזיקין ובמשפט המנהל-ציבורי. חוקרת ועוסקת במשפט פמיניסטי, הגנה על קבוצות מוחלשות בחברה וזכויות נשים. פרסומים רבים בכתבי עת כגון: " משפטים", "עיוני משפט"- משפט וממשל בארה"ב. מרצה ויועצת אקדמית לתוכניות לימוד במוסדות להלן: דיני נזיקין ונשים במשפט,מכללת שערי משפט, הוד השרון. דיני נזיקין ונשים במשפט, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית. דיני נזיקין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.

עו"ד אייל שטרנברג (LL.B; LL.M) – בוגר תואר ראשון בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית , ירושלים ומוסמך תואר שני בפקולטה למשפטים , אוניברסיטת תל-אביב - התמחות במשפט מסחרי.התמחה במשרד עורכי-דין מישל אוחיון ושות' (1996) והחל את דרכו העצמאית. מומחה לדיני עבודה, קניין וזכויות במקרקעין, משפט מסחרי - תאגידים ושוק ההון ומשפט אזרחי וליטיגציה, לרבות מקרקעין וחוזים. מרצה ויועץ אקדמי לתוכניות לימוד במוסדות להלן : דיני עבודה וחוזים משפטיים. הפקולטה למשפטים והפקולטה למנהל עסקים הקריה האקדמית , קריית אונו. יועצי ניירות ערך ומנהלי תיקי ניירות ערך. הפקולטה למנהל עסקים, מכללת רמת גן. דיני מקרקעין ודיני תאגידים.קורסי הכנה לבחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין, חיפה. מניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, גופים שונים. ממחבריו ועורכיו של הספר " תאגידים, דיני ניירות-ערך, יועצי השקעות ומנהלי תיק השקעות", הוצאת פירמידה תוכניות לימוד, 1997 .מאמרים: • מניעת הטרדה מינית במקומות העבודה- כיצד אתם נערכים? • מדיניות ההתקשרות החוזית בקרקעות ארץ-ישראל - מיתוס מול מציאות. • דין וחשבון (מדיניות קרקעית בארץ-ישראל וזכויות החקלאים בקרקעותיהם .

עו"ד ורדית אבידן - LL.B - בוגרת תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל ראשון לציון. סיימה התמחותה בפרקליטות מחוז חיפה בתחום הפלילי. כיום מועסקת במרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה (ע"ר).

מיכאל סלם- LL.B - סיים לימודי תואר ראשון משפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן בחטיבה לזכויות אדם. מתמחה במרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפלייה (ע"ר).

עירית ליפשיץ – M.A - בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה - אוניברסיטת חיפה – התמחות במינהל ציבורי, מצוקה, תקשורת ומיגדר. בעלת תואר שני בטיפול באומנויות, אוניברסיטת לסלי, ארה"ב – הנחיית קבוצות, סוציודרמה, פסיכודרמה ותנועה חברתית. עוסקת בניהול פרויקטים, חינוך אזרחי, פיתוח תוכן, איפיון והקמת אתרים וסביבות מתוקשבות, ייזום פרויקטים וייזמות חברתית. רכזת פיתוח משאבים במרכז תמורה - המרכז המשפטי למניעת אפלייה (ע"ר).

קישורים:


7 ביוני 2010

פניות למנהל הבלוג

ניתן לפנות בפניות אישיות למנהל הבלוג בכל נושא באמצעות תגובה לפוסט זה. פניות באמצעות פוסט זה לא יפורסמו , אלא אם כן יבוקש אחרת.

4 ביוני 2010

הבהרה ובקשה אישית מקוראי הבלוג

בלוג זה הוקם במטרה לאסוף מידע משפטי וממקורות נוספים בנוגע לתופעת הסלקציה הקיימת בחלק מהמועדונים ובכך להביא לידיעת הציבור הנפגע מהתופעה, כי ביכולתו להלחם בצורה משפטית כנגד מועדונים אלו ובכך למגר את התופעה הבזויה.

בלוג זה איננו מהווה פלטפורמה להשמצות וחיסול חשבונות. אשר על כן, תגובת לא ראויות הכוללות נאצות, תמחקנה על הסף ופרסומן לא יתאפשר.

הנהלת הבלוג

2 ביוני 2010

החלטות שיפוטיות בנוגע לרישוי עסק והפעלת מוזיקה ע"י מועדון גלינה בר בנמל ת"א

  1. החלטת כבוד השופטת ענת ברון במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה נגד עירית ת"א ומר רון חולדאי בבימ"ש המחוזי בת"א.. העתירה עסקה בנוגע לרישוי העסק והשמעת מוזיקה בשטח הפתוח של נמל ת"א. קישור.
  2. החלטת כבוד השופטת מרים נאור מבית המשפט העליון בנוגע לערעור על ההחלטה שניתנה לרעת מועדון הגלינה בסעיף לעיל. קישור קישור נוסף.

1 ביוני 2010

חוק איסור הפלייה בכניסה למקומות ציבוריים- האמנם ולאן? | מאמר מאת עו"ד תומר כרמי ועו"ד אלעד קרן


חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן-"החוק" או "חוק איסור הפלייה"), בא להסדיר, בין היתר, את הכללים לפיהם חובה על בעלים של מקום ציבורי לנהוג בעניין הכנסת ציבור הבא בשעריו.
במאמר זה ננסה לתת מענה לשאלות נפוצות הנוגעות לנוהג המושרש היטב במספר לא מבוטל של מועדונים ברחבי הארץ, בנושא קבלת הקהל ודרכי הכנסת האורחים, ואפשר גם לקרוא לילד בשמו ולומר ללא חשש, קבל עם ועדה – "מדיניות הסלקציה".
חוק איסור הפלייה לא טומן בחובו מנגנון אכיפה כלשהו, כלומר אין רשות (משטרה, פקחי עירייה וכו') שאחראית על אכיפת החוק, וכפועל יוצא מכך מי שאמון על אכיפת החוק הינו האזרח אשר חווה על בשרו את התופעה המבישה שראוי כי תיגנז מספרי ההיסטוריה. החוק מאפשר לאזרח הקטן את יומו בבית המשפט.
לדעתנו, על מנת להילחם בתופעת הסלקציה ולהביא לסיומה ולהוקעתה ממספר לא מבוטל של מועדונים בארץ המפעילים סלקציה כדבר שבשגרה וכמדיניות מובהקת, על כל אחד ואחד מהמופלים בכניסה למועדון מסיבות לא ענייניות ובלתי רלבנטיות לאכוף את החוק על ידי הגשת תביעות נגד המועדון. המציאות של הסלקציה והסינון לא תיעלם כנראה מעצמה, אלא רק ע"י נקיטת אמצעים תקיפים נגד מקומות הנוהגים כך. מקומות העומדים בפני סכנת תביעות מלקוחות שסורבו, ייקחו זאת בחשבון וישתדלו להתנהג כיאות. רק על ידי אמירה של בית המשפט המלווה בפיצויים ברף הגבוה שלהם שיוטלו על מפעילי הסלקציה נצליח להוקיע את התופעה או לכל הפחות לצמצמה.
השתדלנו לכתוב בצורה פרקטית אשר תסייע לך, אזרח שקרוב לוודאי אינו בקיא במטריה המשפטית, להבין את החוק ומטרותיו, לדעת את זכויותיך לעומת חובותיו של המקום הציבורי (המועדון) ולהיפך, לחשוף בפניך את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות בנושא ובעיקר להביא לכך שיותר ויותר אנשים יתבעו מועדונים אשר פועלים בניגוד לחוק איסור הפלייה ופוגעים בזכויות חוקתיות של האדם כמו הזכות לשיוויון והזכות לכבוד.
מהי הפלייה? מהן החזקות הקבועות בחוק ומה משמעותן? האם ניתן לקבל סעד מבית המשפט כתוצאה ממעשה הפלייה? מה הסעד אותו ניתן לקבל? האם קיים מנגנון לאכיפת החוק? איזו ערכאה משפטית מוסמכת לדון בתביעה על פי החוק? את מי ניתן לתבוע – בעל המועדון או הסלקטורית, אולי את שניהם? מהי עמדת בית המשפט בתביעות על פי החוק? על שאלות אלו ורבות אחרות נקיים דיון להלן.
טרם נכנס לעובי הקורה ולניתוח מעמיק של המצב המשפטי, חשוב שנבין מדוע ולמה "נולד" חוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
מדברי ההסבר להצעת החוק עולה בברור כי החוק נועד למנוע, בין השאר, הפליית אנשים בעלי חזות מזרחית, "אחת הבעיות הקשות בתחום החברתי היא הפליה בהספקת מוצרים ושירותים בכניסה למקומות ציבוריים. בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם. בעת האחרונה נודע כי במקומות בילוי, למשל, נמנעה כניסה מאנשים בעלי חזות מזרחית.
חוק זה נועד להתמודד עם תופעה שלילית זו ולהקנות לכלל האוכלוסיה הזדמנויות שוות בהנאה ממוצרים, משירותים וממקומות המיועדים להיות פתוחים לציבור הרחב. מוצע שהחוק יחול גם על עסקים פרטיים המחזיקים מקומות ציבוריים, או המספקים מוצרים או שירותים ציבוריים, שכן עיקר התופעה החברתית השלילית מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית, כאמור. הרעיון הבסיסי העומד ביסוד חקיקה זו הוא שיש מקום להחלת עיקרון השוויון גם על עסקים פרטיים...
החוק המוצע עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא בא ליישם את התפיסה של כבוד האדם, להגן עליו מפני ההפליה גם בתחום המשפט הפרטי, ולהקנות עילת תביעה אזרחית בשל הפליה, בסייגים הקבועים בו". (ראה דברי ההסבר להצעת החוק, ה"ח התש"ס 2871, בע' 372). (כל עוד לא נאמר אחרת- ההדגשות שלנו- א.ק, ת.כ).
סעיף 1 מגדיר את מטרת החוק, כפי שזו קבועה שם: "חוק זה נועד לקדם את השיוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים".
על שיטת הסלקציה
תיאור השיטה: חלק גדול ממועדוני הלילה בישראל, ובמיוחד אלה שבהם מתקיימות מסיבות גדולות של מאות ואלפי משתתפים, אימצו שיטה ייחודית (וייאמר מייד: שערורייתית) להכנסת הציבור המעוניין בבילוי במועדון. לפי שיטה זו, תוחם המועדון את הכניסה אליו בגדרות, ויוצר מסגרת מלבנית סביב פתח הכניסה. באי המועדון מתגודדים סביב הגדרות וממתינים להכנסתם. מעבר לגדרות, במתחם המלבני שנוצר, ניצבת לה בחורה הקרויה "מארחת" או "הסלקטורית" בלשון העם, ממונה מטעם המועדון, והיא הבוחרת מי מבין המעוניינים להיכנס למועדון יכנס, ומתי. כתוצאה משיטה זו קהל רב נאסף בפתח המועדון, ממתין למוצא פיה של הסלקטורית ולהחלטותיה.
הסלקטורית קובעת מי ייכנס ומי לא ייכנס, מי יתקבל בברכה ומי יידחה על הסף, מי ימתין קלות ומי ימתין עד בוש. הכל בעיקר על פי טביעת עינה והחלטתה שאין עליה כל ערעור. לסלקטורית יש לעיתים להוסיף את בעל/י המועדון היוצאים אל העם ובתנועת עין או יד מאותתים לסלקטורית את מי ברצונם לראות בפנים ומי ראוי לו כי ייעלם.
עצם הסינון והאפליה מהווים מעין אות כבוד למועדון המבקש לומר כי לא כל אחד בא בשעריו, אלא רק מבלים מעולים ומובחרים. המשותף להם הוא פעמים רבות היותם יפי הבלורית והתואר, המשתייכים לקהל הנכון ובעלי צבע העור המתאים והארנק המלא. לכל הפחות זוהי התדמית שמנסה כל מועדון לייצר.
מהות תפקיד הסלקטור: מהם הקריטריונים המנחים את הסלקטורית בבחירתה? אין היא עובדת לפי העיקרון "first comes – first served", בין היתר מאחר שבהיעדר תור מסודר אין לה אפשרות ממשית לדעת מי מהממתינים הגיע קודם ומי מאוחר יותר. אין היא מונעת משיקולי בטיחות וביטחון, שכן לשם כך ניצבים מאבטחים בכניסה למועדון עצמו. הממתינים מבינים מהר עד מאד כי ההחלטה אם להתיר לאדם להיכנס למועדון אם לאו, ולא פחות חשוב מנקודת מבטו של הממתין – ההחלטה מהו המועד שבו אותו אדם יכנס למועדון, נקבעת על-ידי הסלקטורית באחת משלוש דרכים: (1) בצורה שרירותית (המקרה הטוב); (2) לפי העדפות וטעם אישי – שלה ו/או של בעלי המועדון ומארגני המסיבה (המקרה הפחות טוב); (3) או בהתבסס על שיקולים גזעניים, במקרה הגרוע מכולם.
הסלקציה הינה תופעה משפילה, המעמידה את קהל הממתינים במצב בו הם מנסים ללא הרף ללכוד את תשומת ליבה של הסלקטורית – בקריאות, הנפות-יד והתחננויות. כל אחד מן הממתינים מנסה להציג את עצמו כאטרקטיבי, ככל שהוא יכול, לעיניה של הסלקטורית, מתוך תקווה שהוא יהיה "בר המזל" שייבחר להיכנס למועדון. התופעה חמורה במיוחד במקרים בהם הסלקטורית, בכוונה או אף שלא בכוונה, מפעילה קריטריונים גזעניים בתהליך המיון, ומכניסה רק (או נותנת עדיפות בכניסה ל..) אשכנזים, יהודים, או סתם כך את מי שעורו בהיר יותר.
רבים רבים הם אלה שלא עברו את הסלקציה פעם אחת, או פעמים רבות. קשה לתאר את התחושה שחש אדם צעיר "שנפל" בסלקציה, ובמיוחד אם הוא חושד שמשהו בו עצמו – גובהו, מראהו החיצוני או צבע עורו – השפיע בדרך זו או אחרת על תהליך הסלקציה.
לשיטתנו, עצם המעמד עימו נאלצים באי המועדון להתמודד, אף במקרים בהם אין הוא נגוע באפליה מובהקת או גזענות של ממש, הוא משפיל ומבזה לאין שיעור. התופעה הצורמת - ראוי שתיגנז בספרי ההיסטוריה, ולא תהווה שיטה להכנסת קהל במדינה מתוקנת, החורטת על דגלה את זכות האדם לכבוד ולשיוויון.
כדי להמחיש במה דברים אמורים: דמיינו לעצמכם מצב בו המבקשים לעלות על אוטובוס היוצא מחיפה לתל-אביב מתבקשים להתגודד סמוך לגדר ארוכה. אדם העומד על סולם גבוה "שולף" מדי פעם מתוך אותה התגודדות את בר-המזל הבא בתור לעלות לאוטובוס. או דמיינו לעצמכם מצב בו ציבור הפונים לקבל שירות בבנק מסוים נדרש להתגודד ללא סדר בפתח הבנק. אדם העומד בכניסה מצביע מדי פעם, באופן שרירותי על פלוני ואומר לו "אתה נכנס עכשיו". למה דווקא הוא? והאם בסיטואציה שכזו עשויה לקום עילת תביעה לאדם שהמתין שעות לעלות לאוטובוס או לקבלת שירות לבנק, ואחרים הועדפו על פניו?
אם תבקש להגיע לחלק מהמועדונים והברים בישראל, אתה תעמוד למשפט מהיר יותר ממשפטי בזק בסין. בו במקום ועוד טרם אפילו פתחת מוצא פיך, יוחלט אם אתה מספיק ראוי, יפה, עשיר ומקובל לקבל את הפרס הגדול, כניסה למועדון.
במה דברים אמורים?


משמעות תפקיד הסלקטורית- למרבה הפלא, במדינת ישראל של היום נולדה ערכאה שיפוטית חדשה. אותם "בתי משפט" ממוקמים סביב גדר מחסומים תחת כיפת השמיים, את אנשי הביטחון החליפו חבורה של שכירי חרב שישמחו להראות לך כמה חזק אגרופם, את מקום השופטת תפסה נערה לא חביבה במיוחד לבושה מיני קצרצר, לרוב היא גם לא עוברת את גיל 25, אין לה צורך בכל הכשרה ו/או הדרכה, גם נסיון לא צריך שם, כי מי צריך כשרון, נסיון וכללים נאותים כשאת ה"חברה של הבעלים"?
בערכאה הזו גם אין זכות ערעור כי הבעלים, הערכאה העליונה בכלל עסוק בלפנק בצ'ייסרים את מי שטוב בעיניו ואין "על תנאי" כי אם אתה כהה עור אתה כנראה "בלאגניסט" אז עדיף שתשאר בחוץ ולא ניקח "סיכון", מה שכן יש, זה מערכת משומנת היטב של בעלים, סלקטורים, מאבטחים ויחצ"נים אשר עסוקים באיך לא להתפס בעודם צוחקים כל הדרך אל הבנק ומנחילים מדיניות גזענית קלאסית בה יש יפים וראויים וכאלה שלא.
את כתב ההגנה שלך אתה תגיש באמצעות "אס.אם.אס לבעלים", אותה הזדמנות שכרגע זרקה לך הסלקטורית על מנת שתניח לה בעודה יודעת מה יעשה אותו בעלים עם האס.אם.אס ומה הסיכוי שאתה בכלל מכיר אותו וזה ממש לא משנה שכל חבריך (בהירי העור) נכנסו פנימה מבלי מפריע.
את הזימון לדיון, תחליף הזמנה ליום ההולדת של החבר הכי טוב שלך מהתקופה בה שירתתם יחד בגולני שקיבלת בפייסבוק מהיחצ"ן הכי הכי של המועדון, אך כפי שתציין הסלקטורית שכבר כתבה את פסק הדין באותה השניה ממש שבה פגשה אותך, "המקום מלא ואין אפשרות להיכנס גם למי שמוזמן, היית צריך להגיע קודם", לה כנראה זה לא משנה שלפני רבע שעה פתחו את השערים וגם ממש לא משנה שאותו היחצ"ן באמת העביר אליך את ההזמנה, היא גם לא תתבייש לבקש ממך להדחק עוד קצת בין כל סרדיני המסיבות ה"לא ראויים" כי בדיוק עכשיו נתנה הוראה לשומרי הסף להכניס 15 תיירים אוהדים גרמניים של קבוצת המבורג שהגיעו לפני שעתיים וחצי לארץ למשחק של קבוצתם נגד אחת הקבוצות הישראליות, אין מה לעשות, המבורג זה יותר בלונדיני מגולני.
ארגון וניהול נכון וזהיר של הכניסה למקומות הבילוי הינם מהפרמטרים החשובים ובעלי הערך המכריע להמנע מתופעות כאמור.
הרי מועדון שרוצה להתייחס בכבוד לקהל לקוחותיו יכול לעשות זאת בלי בעיה של ממש, קיומו של תור מסודר בו הראשון זוכה, רשימות אותנטיות ולא מפוברקות, חלוקת מספרים בכניסה, הצבת מארחות ולא סלקטוריות, בדיוק כמו בתיאטרון, במסעדה, ובשאר המקומות יביא להפסקת התופעה המכוערת בה מעבר להשלכה הגזענית של העניין צובא המון אדם שדוחפים אחד את השני על מנת להתרסק על גדר שבצד השני שלה עומדת הסלקטורית. אותם המועדונים נהנים ומעודדים ללא ספק את המחזה הזה, כי אם כל כך הרבה אנשים נדחקים אז כנראה שיש סיבה וההמקום אטרקטיבי ומבוקש ושווה להיות בו... למרות שלא פעם כאשר תכנס תמצא את עצמך בין עשרות בודדות של אנשים בעוד מאות ממתינים בחוץ בכדי למלא את תפקיד הניצבים בבימוי תמונת הכניסה הרצויה על ידי הבעלים. זכרו, את היוקרה והפרסטיז'ה של המועדונים הם משיגים על גבם של אלו שלא נכנסים, דהיינו, מעבר לנזק שנגרם לכם אותם המועדונים מפיקים רווח ממוני בדמות "יוקרת המקום" כמקום שלא מאפשר לכל אחד להכנס בשעריו.
הצבתה של סלקטורית בכניסה אשר היא זו שחורצת גורלות משקף מדיניות מזלזלת וקלת ראש, הרי הסלקטורית היא בעלת תפקיד מהותי ומעין "שיפוטי" ולא טכני, היא זו שמחליטה מי "יפה וראוי" מספיק בכדי לבוא בשעריו של המועדון והיא זו שמחליטה מי יעמוד מחוץ לגדר ויתדפק על דלתותיו מבלי שיהיה לו סיכוי אמיתי להכנס פנימה.
על מנת להבהיר את חומרת הדברים, בנסיבות הקיימות, השוואה בין תפקיד הסלקטורית לבין תפקיד מפקד המחסום בצה"ל הינה מתבקשת. בעוד בצה"ל מציבים מפקד בכל מחסום, שכן הינו בעל נסיון רב יותר משל חייל רגיל ובעל אחריות פיקודית ומוסרית לשרת את שולחיו, לפקח על כל פעולה אותה עושים חייליו, להכריע בדילמות מוסריות והומניות ולתת דין וחשבון על כל מעשה שנעשה בתחום המחסום, הרי שברוב המועדונים הנוקטים במדיניות מפלה כיום מוצבת סלקטורית אשר על פעולותיה אין כל בקרה ופיקוח, בעוד מאות ואלפי אנשים (לעתים יותר מבמחסום) חולפים על פניה מדי ערב והיא זו שקובעת מה יעלה בגורלם. למרבה הצער, קרוב לוודאי כי אדם שמקבל כל כך הרבה כח בידיו, הרי זה מתבקש כי אם לא ידע לשלוט בכוחו נכונה, ישתמש בו לרעה ויפגע בבני האדם הממתינים למוצא פיו ואכן כך הדבר, לא פעם אנו נתקלים במקרים משפילים בהם עומדת בחורה צעירה וחסרת רסן שמתנהגת בזילזול כלפי המגיעים בשער המועדון, תחת חסותם של מספר שומרים מגודלים. שררת הכח לא נעלמה מאנשים בוגרים ומעוצבים יותר, על כן למה שלא תהיה מנת חלקה של בחורה צעירה שיכורה מחשיבות עצמית שכן היא זו שתקבע אם הערב תחגוג עם אהובתך את יום השנה שלכם, תכבד את חברך ביום הולדתו או תשמח עם חבר שחוגג במסיבת רווקים.
מהאמור לעיל עולה כי מקום בו בעלי המניות והמנהלים במועדונים השונים (אשר לרוב השקיעו מאות אלפי שקלים בהקמת המקום) לא ישקיעו בעניין קבלת אורחיהם בכניסה למועדון. לדעתנו, תפקיד הסלקטורית הוא לשמש כמארחת לכל דבר ולא לבצע אי אלו החלטות שיפוטיות, על אחת כמה וכמה שאין לאותו אדם המסנן את היכולות, ההכשרה והנסיון לבצע זאת. אם מנהלי המקום לא מבצעים בקרה שוטפת על פעילותה של הסלקטורית אותה מינו, הרי שלא יוכלו הם לגלות מה קורה במועדונם. לא יעלה על הדעת שבעלי עסק יעמידו בחזית עסקם עובד מבלי לפקח על עבודתו ומבלי לקחת אחריות על מעשיו, מבלי לראות האם הם עוברים על החוק ומבלי שבאמת תהיה להם יכולת להפסיק פעילות שאינה תואמת את דרישות החוק והכי חשוב, כדי לראות כי אורחיהם מקבלים את היחס הראוי והמכובד אשר לו הם ראויים בהגעתם למקום.
חכמינו זכרונם לברכה לימדו כי הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד נושא מסויים הינה על דרך שאלת השאלות, השאלה, התמיהה והסקרנות הם אם כל לימוד, ("למה יהודי עונה תמיד על כל שאלה בשאלה?", שואל יהודי את חברו, והלה משיבו: "למה לא?"), על כן נעלה את כל הסוגיות על ידי שאלת קושיות ונתחיל מהבסיס.
מהו "מקום ציבורי" אותו ניתן לתבוע במסגרת החוק?
סעיף 1(א) לחוק איסור הפלייה מגדיר מקום ציבורי: "כל מקום המיועד לשימוש הציבור... לרבות מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, דיסקוטק...".
האם יש משמעות לכך שהמועדון פעל שלא למטרת רווח? האם יש משמעות לכך שהמועדון גבה תשלום בעבור הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו?
החוק קובע כי אין נפקא מינה אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, ולעניין חוק זה אחת היא.




מהי הפלייה?
אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של עקרון השוויון הטומן בחובו איסור הפליה, ועל היות הזכות לשוויון זכות בעלת מעמד חוקתי. פסיקה ענפה נכתבה בעניין זה תוך התייחסות להבדל בין הפליה פסולה לבין אבחנה מותרת. בבג"צ 678/88 כפר ורדים ואח' נ' שר האוצר ו-4 אח',פ"ד מג(2), 501, עמ' 507-508 נקבע כי "הפליה פסולה פרושה יחס שונה אל שווים. פרושה יחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס".
"אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השיוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם". דבריו של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק בפס"ד פורז נ' ראש עיריית תל אביב- יפו בג"צ 953/87.
החוק קובע כי מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת, מין, מוצא, מין, השקפה, השתייכות מפלגתית והורות.
הסוואת ההפליה מטעם המועדון
בפסק הדין בת"ק 1236/08 חזז נ' לילה טוב הפקות בע"מ קבע כבוד השופט רפי ארניה:
"נראה כי מתוך מודעות להוראות החוק, מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של "אפליה סמויה", היינו, הסוואת האפליה במעטה של "מדיניות המועדון" או "רשימת מוזמנים" או "מסיבה פרטית" או "עדיפות ללקוחות קבועים", ועוד כהנה וכהנה אמתלות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם אינה חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלבנטיות ובלתי ענייניות. בית המשפט לא יכשיר תופעה זו".
בית המשפט מודע לעובדה שבעלי מועדונים מנסים לתרץ את מעשיהם שעולים כדי אפליה בתירוצים שונים ומשונים שאין להם כל אחיזה במציאות כגון התירוצים הנ"ל, ובית המשפט אמר את דברו כי לא יכשיר תופעה מעין זו. מועדון שטוען טענה שכזו, עליו הנטל הראייתי להוכיחה. דהיינו, עליו להראות כי אכן קיימת רשימת מוזמנים לאותו ערב, או שקיים מועדון חברים, או שהמסיבה הינה פרטית, וכי נקבע מראש כי מדובר בערב סגור לאנשים מסוג זה, וכי בפועל הוכנסו רק אנשים מהקבוצה הרלוונטית.
הקושי ההוכחתי כי אכן בוצעה הפלייה
כיוון שהוכחתה של הפלייה היא קשה, ודורשת ידיעה של עובדות רבות, המצויות רובן ככולן, דווקא בשליטתו של המפלה, נקבעו בחוק חזקות שמעבירות את נטל השכנוע על הנתבע. כך למשל, אם אדם מונע כניסה למקום ציבורי (מועדון) מאדם שנמנה על אחת מהקבוצות המאופיינות בעילות ההפליה ואינו מונע את הכניסה מאחרים – חזקה שהוא נוקט בהפליה אלא אם הוא מצליח להוכיח אחרת. כלומר על התובע להקים את החזקה כי אכן בוצעה הפליה ובכך מעביר את נטל ההוכחה על כתפי הנתבע (המועדון) שייצטרך להוכיח בפניי בית המשפט כי מה שעשה לא עולה בגדר הפלייה.
דוגמא קונקרטית המצביעה על הפליה מצד המועדון:
בת"ק (י-ם) 5059/07 מור ארז נ' "בר אייזן" קבע כבוד השופט אברהם נ. טננבוים כי הטלת התנאי של "הימצאות ברשימת מוזמנים" כתנאי סף כאשר אנשים אחרים שלא עומדים בתנאי הסף נכנסים בכל זאת, מצביעה על הפליה מצד המועדון.
האם מותר לצלם ולתעד את הסלקציה? ואם כבר צילמנו, האם הראיה תתקבל על ידי בית המשפט? האם המועדון יוכל לטעון שאנו חסרי תום לב המונעים מבצע הכסף?
בתאמ (ת"א) 43168/05 צדוק ערן נ' חברת שבח שלוש בע"מ קבע כבוד השופט שלמה פרידלנדר כי ""בהיעדר הפליה – היא לא תימצא; אפילו ייעשה ניסיון מכוון למצאה. בהינתן הפליה – יש לברך על פעולה יזומה לאתרה ולהוקיעה, יהיו מניעיה אשר יהיו, שהרי על ידי כך גם האינטרס הציבורי במאבק בה יוצא נשכר. יצויין כי החוק הנדון לא הקים מנגנון מינהלי לצורך אכיפתו. ללא אכיפה פרטית, אפוא, שתוחלת הפיצוי מזינה אותה – לא תוגשם תכליתו של החוק".
מן האמור לעיל עולה כי לא זו בלבד שבית המשפט יקבל את הצילום והתיעוד כראיה קבילה, אלא שבית המשפט גם מברך על פעולות יזומות אשר נועדו לאתר ולהוקיע את תופעת הסלקציה, זאת ללא קשר למניעיי התובע.
את מי ניתן לתבוע: בעלי המועדון? הסלקטורית? ואולי את שניהם...
כפי שנוכחנו לדעת, החוק קובע כי "מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה במתן הכניסה למקום הציבורי...". השאלה הנשאלת היא מי נכלל בהגדרת המונח "מי שעיסוקו"?
סעיף 2(ג) לחוק קובע:
"מי שעיסוקו" – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו.
עינינו הרואות כי החוק מאפשר לתבוע את בעלי המועדון, את המנהל של העסק וכן את האחראי בפועל על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, במילים אחרות, ניתן לתבוע את הסלקטורית שכן היא האחראית בפועל על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו.
לציין, מרבית הפסיקה שסקרנו לימדה אותנו כי התובעים בדרך כלל לא נוטים להביא את הסלקטורית לדין על אף העובדה שניתן. לדעתנו, אין די בלתבוע את בעלי המועדון בלבד ויש לתבוע את שליח המועדון. אם אנו מעוניינים להוקיע את תופעת הסלקציה אנו צריכים לתבוע את כל המעורבים, הרי הסלקטורית הינה בחורה צעירה (ברוב המקרים סטודנטית) ברת דעת שיכולה לסרב למדיניות מעסיקיה, בצר לנו היא מקצינה את מדיניות הבעלים כאשר היא משפילה אותנו בכל פעם מחדש.
לעיתים המועדון הינו חברה בע"מ בעלת אישיות משפטית נפרדת וככזו בעלי מניותיה מבקשים לחסות תחת מסך ההתאגדות כפי שדיני התאגידים מאפשרים על דרך הכלל. אולם, סעיף 8 לחוק איסור הפלייה דן באחריות נושאי משרה בתאגיד וקובע:
"מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון".
גם בית המשפט לא נותר אדיש לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת בקובעו בפרשת צדוק ערן נ' חברת שבח שלוש בע"מ:
" יוטעם כי לאור סעיף 8 בחוק – האחריות רובצת, ביחד-ולחוד, הן על הנתבעת 1, בעלת המועדון, והן על הנתבעים 2-4, בעליו ומנהליו הרשומים".
יחד עם זאת, החוק מעניק הגנה לנושאי המשרה וקובע כי במידה ונושא המשרה הוכיח כי העוולה נעשתה שלא בידיעתו ושהוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.
מן האמור לעיל אנו מבינים כי ניתן לתבוע את התאגיד (החברה בע"מ), נושאי המשרה בתאגיד וכן את הסלקטורית. הרציונל ברור, המחוקק מבקש להוקיע את מדיניות הסלקציה ואינו מאפשר הגנה ומחסה לאף אחד מהנוגעים בדבר, למעשה רק תביעות אישיות עשויות להועיל בריסון התופעה, שכן הדבר עשוי להרתיע את בעלי המועדון באופן אישי (למרות שבמציאות היומיומית בעלי המועדונים לא ממש נרתעים, את זאת אנו אומרים למגינת ליבנו ובצער עמוק).
כעת ננתח נושא בעל חשיבות, נושא שעל פיו יישק דבר בכל הנוגע לשאלה אם התקיימה הפלייה, כלומר האם עובדות האירוע אכן מקימות עילת תביעה על פי החוק?
סעיף 6 לחוק איסור הפלייה – "חזקות"
הוכיח התובע בהליך אזרחי על פי החוק את אחת מהחלופות א-ג להלן, חזקה שהנתבע פעל בניגוד לחוק, קרי ביצע הפליה אסורה.
המחוקק מבקש להקל על התובע על ידי כך שהוא מאפשר את היפוך נטל הראיה. כלומר, מספיק שהתובע יוכיח התקיימות אחת מהחלופות להלן ובכך הוא מקים את החזקה שהנתבע אכן הפלה, אלא אם כן זה האחרון יוכיח אחרת. מיד נפרט את החזקות ונפרש אותן, נשתמש בדוגמא ונמחיש את הדוגמאות על מועדונים אך כמובן שאין כאן אמירה גורפת כי כל המועדונים מפלים או שבמקומות אחרים לא מפלים.
סעיף 6(1):
"הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה (גזע, דת, מין...)".
המחשה: המועדון/הסלקטורית סירבה להכניס אותי/מנעה את כניסתי למועדון לאחר ששאלה אותי מה העדה שלי?/ מה המין שלי?/ באיזו דת אני מאמין? וכו'.
חלופה זו הינה חלופה ש"בשטח" נתקלים בה פחות, הסלקטורית בד"כ לא שואלת שאלות מעין אלו, יחד עם זאת הרבה פעמים הסלקטורית מבקשת ת.ז. ובכך יכולה לקבל תשובות לשאלות הנ"ל, כלומר לגלות מאיזה עדה הבחור שעומד מולה, היכן הוא מתגורר, מה הלאום שלו ועל ידי כך לפסול את האדם מ"בלי" שביררה פרטים אודותיו, הרי לאחר שהיא הסתכלה בת.ז. היא תגיד שגילו צעיר מדי או שמדובר באירוע סגור למרות שבפועל היא פסלה את הבחור כאשר ראתה ת.ז.
סעיף 6(2):
"הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה מאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה".
המחשה: המועדון/הסלקטורית סירבה להכניס אותי/מנעה את כניסתי למועדון בגלל שאני ערבי/אתיופי/מזרחי/הומו וכו' כאשר באותן נסיבות היא איפשרה כניסה למי שאינם נמנים עם הקבוצות הנ"ל.
חלופה זו קיימת בשטח אך קיימת בעייתיות קלה אם הוכחתה כיוון שבעלי המועדונים משתמשים בטענה כי בין בעלי המקום, מנהליו, עובדיו, לקוחות קבועים ואורחיו – רבים הם ממוצא מזרחי. ייתכן כי אנשים ממוצא מזרחי היו בין אורחי המועדון אך כידוע אין היוצא מהכלל מעיד על הכלל, במילים אחרות, העובדה שהמועדון איפשר כניסה למספר מצומצם של מזרחים לא מלמדת על כך שהרבה טובים אחרים לא הופלו בכניסה למועדון.
בבג"ץ 4797/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשות שדות התעופה, נקבע:
"אין הכרח כי הפליה בכניסה למועדונים תתבטא במניעה גורפת של כניסתם של אנשים המזוהים עם שיוך קבוצתי מסוים, כגון צבע עור. די בכך שאנשים כאמור יהיו חשופים להפליה יותר מאחרים, החוק נועד להגן על קבוצות בסיכון להפליה".
סעיף 6(3):
"הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה מאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה".
המחשה: הסלקטורית התנתה את כניסתי למועדון בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינו נמנה עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה. לשון אחר, הגעתי למועדון וביקשתי להיכנס בשעריו, הסלקטורית שאלה אם אני מופיע ברשימת המוזמנים, עניתי שלא והיא אמרה לי שרק מי שמופיע ברשימת המוזמנים רשאי להיכנס. כמה רגעים לאחר מכן הגיע אדם שהוא כמובן לא כהה אור כמוני וביקש להיכנס, הסלקטורית הורתה לשומרים להכניסו מבלי לשאול או לבדוק אם אותו אדם מופיע ברשימת המוזמנים, בכך התנתה את הכניסה בתנאי אשר לא נדרש ממי שאינו נמנה עם קבוצת "השחורים" / "הלא ראויים", ובכך למעשה ביצעה הפליה אסורה ובניגוד לחוק, וכפי שציינו לעיל, בית המשפט אמר את דברו בכל הנוגע לתנאי סף הקובע כי כניסה תתאפשר רק לפי רשימות מוזמנים בעוד שבפועל אנשים שלא מופיעים ברשימה כן נכנסים.


מה הסעד אותו ניתן לקבל במסגרת החוק?
סעיף 5(ב): "בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק...". כלומר ניתן לתבוע על פי החוק סכום שלא יעלה על חמישים אלף ש"ח וזאת ללא שהתובע יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק אלא די בהוכחת ההפליה ואין צורך בהוכחת נזק כלשהו. נציין, שהסכום מתעדכן מפעם לפעם ומדובר בסכום גבוה יותר מ-50,000 ש"ח.
על אף העובדה שהחוק מאפשר לתבוע 50,000 ש"ח בגין עוולה שבוצעה בניגוד לחוק, תובעים רבים מגישים תביעותיהם בבית משפט לתביעות קטנות ובכך מגבילים את תביעתם עד לתקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות. כידוע בית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתיקים ששווים הכספי אינו עולה על סך של 30,100 ש"ח ואין לו סמכות לפסוק מעבר לכך.
ישנם שיקולים לכאן ולכאן בעניין בית המשפט אליו עדיף להגיש את התביעה:
בית משפט לת"ק אינו כפוף לסדרי דין וראיות הנהוגים בבית משפט שלום ובכך הדבר עשוי להקל על התובע מבחינת הוכחת תביעתו, יחד עם זאת הדבר משרת בעיקר את הנתבע כיוון שכפי שצויין לעיל ברגע שהתובע הקים את החזקה כי התקיימה אפליה, נטל ההוכחה עובר לכתפי הנתבע, וכאשר סדרי הדין הם פשוטים ומהירים הדבר מקל דווקא עם הנתבע.
שיקול נוסף הינו משך הדיון, אין חולק שבתביעות קטנות ההליך יסתיים מהר יותר מהליך בבית משפט שלום. כמו כן בת"ק אין ייצוג על ידי עורכי דין ובכך ניתן לחסוך בהוצאות משפט, נדבך נוסף בעניין הוצאות המשפט הינו גובה האגרות בעת הגשת התביעה וגם בעניין זה לבית משפט לת"ק יתרון.
השיקול העיקרי אשר צריך להניע את מי שבוצעה כלפיו עוולה על פי החוק הינו הסכום הנתבע ותקרת הסכום בתביעות קטנות. גובה הפיצוי אשר פוסקים בתי המשפט משתנה מתיק לתיק בהתאם לנסיבותיו, כך למשל, בתיק 5059/07 ארז מור נ' אייזן בר פסק בית המשפט את הסכום המרבי הניתן בבתי משפט לתביעות קטנות, כך למשל בעניין ערן צדוק הנ"ל פסק בית משפט השלום פיצוי בגובה של 60,000 ש"ח (עבור 2 תובעים), בית המשפט הוסיף בעניין זה כי יש מקום לפיצויים מוגברים בהקשר של עוולה על פי החוק הנדון. נציין גם כי ישנם תיקים בהם נפסקו סכומים נמוכים כאשר הכל תלוי בעובדות המקרה ועד כמה הן מבוססות.
סקירת הפסיקה בנושא לימדה אותנו כי רוב רובם של התובעים מעדיפים להגיש תביעתם בתביעות קטנות ובכך לצמצם מראש את תביעתם מתוך הנחה כי זה ההליך החסכוני יותר והעדיף מבחינתם, אולם ייתכן ובסופו של יום יתברר כי מדובר בהנחה מוטעית.
סיכומו של דבר
אם הינך אדם שנפגע מתופעת הסלקציה, רק אתה יודע כמה צורם העלבון אותו חשת בזמן בו הגעת עם חבריך לכניסה למועדון וראית את הסלקטורית מכניסה בשמחה את חבריך ואז עוצרת את השומר ומתעלמת ממך. אם נכווית מהתופעה שצויינה לעיל, קום וקח את היוזמה. מומלץ לתעד את האירוע בו הופלית על מנת להשיג את הדרישה הראייתית אך לא חובה ואפשר לתבוע ללא תיעוד. אל תשאיר את המטלה לאחר שהופלה שכן כך לא תושג מטרת החוק והיא להפסיק את תופעת הסלקציה הכה מכוערת, הגזענות לא תעלם מעצמה.
"מי שלא התעלה מתוך התחום הצר של דאגותיו הפרטיות לעבר התחום הרחב הנוגע לאנושות כולה, עדיין לא התחיל לחיות את החיים." (מרטין לותר קינג).


המאמר לקוח מהאתר "מאמרים" - קישור.



כותבי המאמר: עו"ד תומר כרמי עו"ד אלעד קרן ממשרד כרמי-קרן.
דואר אלקטרוני: tomer@cklaw.co.il
כתובת האתר: http://www.cklaw.co.il/
חברה: כרמי- קרן, משרד עורכי דין.
תחומי עיסוק: נדל"ן, דיני חברות, דיני חוזים, ליטיגציה (ייצוג בימ"ש) אזרחית ומסחרית, דיני חדלות הפרעון (פשיטת רגל, פירוקי חברות) עסקאות פנים ובינלאומיות.


אודות הכותב: משרד עורכי הדין כרמי- קרן ממוקם בקומה ה-4 בבניין המשרדים "בית אשרא" הסמוך לצומת "בית מעריב" בתל אביב, ומעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. משרדנו עוסק במשפט המסחרי אזרחי על מרבית גווניו, תוך שילוב בין תחומי על מנת להביא ללקוחותינו את התמונה הרחבה ביותר מולה הם ניצבים. בין היתר עוסק המשרד בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל, כינוסים, פירוקים, חברות והגנה מנושים), דיני חוזים, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תאגידים, עסקאות בינלאומיות, מקרקעין ונדל”ן, היי-טק ודיני מכרזים, דיני ספורט והסכמי חסויות. המשרד הינו משרד צעיר, רענן, אסרטיבי ודינאמי המצוי בצמיחה מתמדת וכולל צוות משפטי איכותי המורכב מעורכי דין בעלי יכולות משפטיות ועסקיות.